Category: Business Ethics – QSA

0

Qitzur Shulchan Arukh – 67:3

ג: צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִדֹּוֹר שׁוּם דָּבָר. וַאֲפִלּו לִצְדָקָה אֵין טוֹב לִדֹּוֹר, אֶלָּא אִם יֵשׁ לוֹ בְּיָדוֹ מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה לִתֵּן, יִתֵּן מִיָּד. וְאִם אֵין לוֹ, יַמְתִּין עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ וְיִתֵּן בְּלֹא נֵדֶר. וְאִם פּוֹסְקִים צְדָקָה, וְצָרִיךְ לִפְסוֹק עִמָּהֶם, יֹאמַר בְּפֵרוּשׁ, שֶׁהוּא פּוֹסֵק בְּלִי נֵדֶר. וְכֵן כְּשֶׁמַּזְכִּירִין נְשָׁמוֹת, שֶׁנּוֹדְרִין לִצְדָקָה, יֵשׁ לוֹמַר בְּלִי נֵדֶר)וְעַיֵן לְעֵיל סִימָן ט., אִם הוּא בְּעֵת...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 67:2

ב: וְכֵן יִתְרַחֵק מִן הַשְּׁבוּעָה. אֲבָל אִם עָבַר וְנִשְׁבַּע עַל אֵיזֶה דָּבָר, לֹא יִשְׁאַל עָלָיו אֶלָּא יַעֲמוֹד בִּשְׁבוּעָתוֹ, אַף- עַל- פִּי שֶׁהוּא מִצְטַעֵר, שֶׁנֶּאֱמַר, נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִיר. וּכְתִיב אַחֲרָיו, עוֹשֵֹה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם. וְאֵין נִשְׁאֲלִין עַל הַשְּׁבוּעָה אֶלָא בִּשְׁעַת הַדְּחַק – ר”ג ר”ל Similarly [just as one avoid a neder, a vow about an object], so too one...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 67:1

סִימָן סז – הִלְכוֹת נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת 67: Laws of Vows and Oaths א: אַל תְּהִי רָגִיל בִּנְדָרִים. כָּל הַנּוֹדֵר, כְּאִלּוּ בּוֹנֶה בָּמָה בִּשְׁעַת אִסּוּר הַבָּמוֹת. וְהַמְקַיְמוֹ, כְּאִלּוּ הִקְרִיב עָלֶיהָ קָרְבָּן, שֶׁחַיָּב מִשּׁוּם שְׁחוּטֵי חוּץ, כִּי טוֹב יוֹתֵר שֶׁיִּשְׁאַל עַל נִדְרוֹ וְיַתִּירוּ לוֹ. וַהֲנֵּי מִלֵּי בִּשְׁאָר נְדָרִים. אֲבָל נִדְרֵי הֶקְדֵּשׁ, מִצְוָה לְקַיְמָן, שֶׁנֶּאֱמַר נְדָרַי לַה’ אֲשַׁלֵּם. וְלֹא יִשְׁאַל עָלָיו אֶלָּא בִּשְׁעַת...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 66:12

יב: יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּתַן לַחֲבֵרוֹ בְּהֵמָה לְגַדְּלָהּ וְשֶׁיְחַלְּקוּ אַחַר כָּךְ בָּרֶוַח, דִּינוֹ כְּמוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ מָעוֹת בְּעִסְקָא – עיין ביורה דעה סימן קע”ז A Jew who gave his friend an animal to raise so that they can split the profit [over the current value of the young animal], the law is the same as if he gave him money for business.

0

Qitzur Shulchan Arukh – 66:11

יא: וְכֵן רְאוּבֵן שֶׁהָיָה חַיָּב לְשִׁמְעוֹן מָעוֹת, וּבַהַגִּיעַ זְמַן הַפֵּרָעוֹן אֵין לוֹ מָעוֹת לִרְאוּבֵן, וְהִתְפַּשֵּׁרוּ שֶׁשִּׁמְעוֹן יַמְתִּין לוֹ אֵיזֶה זְמַן, בָּזֶה גַּם כֵּן אֵין תַּקָּנָה בִּשְׁטַר- עִסְקָא, אֶלָּא שֶׁרְאוּבֵן יִמְכֹּר לְשִׁמְעוֹן אֵיזֶה סְחוֹרָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּאֹפֶן הַנִּזְכָּר לְעֵיל, וְשִׁמְעוֹן יַחְזִיר לוֹ אֶת שְּׁטַר הַחוֹב שֶׁהָיָה לוֹ עָלָיו מִכְּבָר, וּרְאוּבֵן יִתֵּן לוֹ שְׁטָר עַל הַסְּחוֹרָה אֲשֶׁר קָנָה מֵאִתּוֹ בָּאֹפֶן הַנִּזְכָּר לְעֵיל...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 66:10

י: שְׁטַר -עִסְקָא לֹא מַהֲנֵי לְהַתִּיר אֶלָּא אִם הָאֱמֶת כֵּן הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֵל אֶת הַמָּעוֹת לַעֲשׂוֹת בּוֹ אֵיזֶה עֵסֶק. אֲבָל אִם אֵינוֹ נוֹטֵל אֶת הַמָּעוֹת לְצֹרֶךְ עֵסֶק אֶלָּא לִפְרֹעַ אֵיזֶה חוֹב וְכַדּוֹמֶה, אָז לֹא מַהֲנֵי שְׁטַר- עִסְקָא, כֵּיוָן שֶׁהוּא שֶׁקֶר. אֲבָל יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת בְּאֹפֶן זֶה, כְּגוֹן רְאוּבֵן שֶׁהוּא צָרִיךְ לְמָעוֹת, וְיֵשׁ לוֹ אֵיזֶה סְחוֹרָה אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, יָכוֹל לְמָכְרָהּ לְשִׁמְעוֹן...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 66:9

ט: אִם הַנּוֹתֵן רוֹצֶה שֶׁהַמְקַבֵּל יִתֵן לוֹ שְׁטַר-חוֹב פָּשׁוּט וְאַמִּיץ, כְּחָק- הַמְּדִינָה, בִּכְדֵי שֶׁאִם הַמְקַבֵּל יְסָרֵב מִלִּפְרוֹעַ אוֹ יָמוּת, יְהֵא לוֹ נָקֵל לִגְבּוֹת מְעוֹתָיו עַל יְדֵי עֶרְכָּאוֹת, אֶלָּא שֶׁבְּעַל פֶּה הֵם מַתְנִים שֶׁמָּעוֹת אֵלּוּ הֵן בְּתוֹרַת עִסְקָא, לֹא מַהֲנֵי, וַאֲפִלּוּ הַשְּׁטָר אֵינוֹ אֶלָּא עַל הַקֶּרֶן לְבָד, דְּכֵיוָן שֶׁהַנּוֹתֵן יָכוֹל לִגְבּוֹת כָּל הַמָּעוֹת בִּשְׁטַר- חוֹב שֶׁבְּיָדוֹ אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה הֶפְסֵד בָּרוּר,...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 66:8

ח: אִם מַקְדִּים מָעוֹת עַל סְחוֹרָה, יִכְתְּבוּ שְׁטָר הֶתֵּר עִסְקָא בְּעִנְיָן זֶה: מוֹדֶה אֲנִי חָתוּם מַטָּה, שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאֵת ר’ רְאוּבֵן וַויְינְשְׁטָאק מֵאוּנְגְוַאר סַךְ מֵאָה זְהוּבִים – אעס”וו לְהִתְעַסֵּק בְּמָעוֹת אֵלּוּ, – בְּמַאשִׁין [בַּמְכוֹנָה] שֶׁאֲנִי מַחְזִיק בִּכְפַר זאהאן עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְהָרֶוַח שֶׁיַּעֲלֶה לְעֵרֶךְ מָעוֹת אֵלּוּ, לְאַחַר נִכְיוֹן כָּל הַהוֹצָאוֹת, יִהְיֶה מֶחֱצָה שֶׁלִּי וּמֶחֱצָה לְר’ רְאוּבֵן הַנִּזְכָּר...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 66:7

ז: אִם הַשָּׁעָה דְּחוּקָה וְאִי-אֶפְשָׁר לָהֶם לִכְתֹּב ֹשְטַר-עִסְקָא, יְכוֹלִין לְהַתְנוֹת כָּל הַדְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל בְּעַל פֶּה If time is pressing and they can not write a business contract, they can make all of these conditions mentioned above verbally.

2

Qitzur Shulchan Arukh – 66:6

ו: נֹסַח שְׁטָר עִסְקָא: מוֹדֶה אֲנִי חָתוּם מַטָּה שֶׁקִּבַּלְתִּי לְיָדַי מֵאֵת ר’ רְאוּבֵן הוֹרְוִיץ מֵאוּנְגְּוַאר סַךְ מֵאָה זְהוּבִים אעס”וו בְּתוֹרַת עִסְקָא לַחֲצִי שָׁנָה מִיּוֹם דִּלְמַטָּה, וְהִתְחַיַּבְתִּי אֶת עַצְמִי שֶׁכָּל סְחוֹרָה טוֹבָה שֶׁתְּהֵא נִרְאֵית בְּעֵינַי שֶׁהִיא הַיּוֹתֵר קְרוֹבָה לְהַרְוִיח בָּהּ, מְחֻיָּב אֲנִי לִקְנוֹת בְּעַד סַךְ הַנִּזְכָּר לְעֵיל, וְהֵם קוֹדְמִין לִמְעוֹתַי. וְכָל הָרֶוַח שֶׁיִּתֵּן ה’ לְיָדַי מֵאוֹתָהּ סְחוֹרָה, יִהְיֶה מֶּחֱצָההָרֶוַח לִי וְהַמֶּחֱצָה...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 66:5

ה: נָתַן לוֹ עִסְקָא עַל זְמָן, וְנִתְעַכֵּב אֶצְלוֹ הַמָּעוֹת גַּם אַחַר זְמַן הַפֵּרָעוֹן, צָרִיךְ הַמִּתְעַסֵּק לִתֵּן לוֹ רֶוַח גַּם בְּעַד הַזְּמַן שֶׁאַחַר כָּךְ, כִּי מִסְּתָמָא נִשְׁאַר בְּיָדוֹ עַל תְּנַאי הָרִאשׁוֹן. וּמִכָּל מָקוֹם טוֹב יוֹתֵר לִכְתֹּב תֵּכֶף בְּתוֹךְ שְּׁטַר- עִסְקָא, שֶׁאִם יִשָּׁאֵר הַמָּעוֹת אֵצֶל הַמְקַבֵּל לְאַחַר הַזְּמָן, יִהְיֶה גַּם כֵּן בִּתְנַאי זֶה If he gave him [capital for] a business for...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 66:4

ד: אֲבָל שֶׁיִּקְנֶה הַמְקַבֵּל אֶת חֵלֶק הָרֶוַח שֶׁל הַנּוֹתֵן בְּכָךְ וְכָךְ, שֶׁיִּהְיֶה מְחֻיָּב לָתֵת לוֹ אַחַר כָּךְ כָּךְ וְכָךְ בְּכָל אֹפֶן, זֶהוּ אָסוּר, אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לְהַמְקַבֵּל הַבְּרֵרָה However, if the recipient buys the profit share of the investor for a certain amount, which he will be required to give afterwards this certain amount in any case, this [the deal,...

3

Qitzur Shulchan Arukh – 66:3

This se’if is another variant on the case where an investor gives money for someone else to produce profit that they then split. So far we saw that if the worker stands to lose if the deal takes a net loss, he is holding that percentage of the capital for himself, and therefore it qualifies as a loan. Then, his...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 66:2

ב: יְכוֹלִין לְהַתְנוֹת, שֶׁלֹּא יְהֵא הַמְקַבֵּל נֶאֱמָן לוֹמַר שֶׁהִפְסִיד מִן הַקֶּרֶן כִּי אִם עַל פִּי עֵדִים כְּשֵׁרִים, וְעַל הָרֶוַח לֹא יְהֵא נֶאֱמָן כִּי אִם בִּשְׁבוּעָה – קס”ז [The investor] may [meaning: it is permitted and legally binding] to make the condition that the recipient would not be believed if he were to say that he lost some of the capital,...

2

Qitzur Shulchan Arukh – 66:1

א: הַנּוֹתֵן לַחֲבֵרוֹ מָעוֹת שֶׁיִּתְעַסֵּק בָּהֶן וְהָרֶוַח יִהְיֶה לַחֲצָאִין, וְגַם הַהֶפְסֵד יִהְיֶה עַל שְׁנֵיהֶם בְּשָׁוֶה, זֶהוּ נִקְרָא עִסְקָא וְאָסוּר, מִפְּנֵי כִּי הַחֲצִי מִמָּעוֹת אֵלּוּ הִיא מִלְוֶה בְּיַד הַמְקַבֵּל, שֶׁהֲרֵי הִיא בָּאַחְרָיוּת שֶׁלּוֹ וְהוּא נוֹטֵל אֶת הָרֶוַח, וְגַם הַהֶפְסֵד עָלָיו. וְהַחֲצִי הוּא פִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא בְּאַחְרָיוּת הַנּוֹתֵן, וְהוּא לוֹקֵחַ אֶת הָרֶוַח מֵחֲצִי זֶה, וְגַם הַהֶפְסֵד מֵחֲצִי זֶה עָלָיו. וְהַמְקַבֵּל שֶׁהוּא...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:30

ל: מוּמָר אָסוּר לִלְווֹת מִמֶּנּוּ בְּרִבִּית, וְגַם לְהַלְווֹת לוֹ בְּרִבִּית יֵשׁ לְהַחְמִיר A [Jewish] apostate — it is prohibited to borrow money from him on interest. And also lending to him on interest, it’s also appropriate to be stringent. We close the siman on ribbis by getting back to the point. Is the verse’s “achikha” inclusive of every Jew, or...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:29

כט: שֻׁתָּפִין שֶׁצְּרִיכִין לִלְווֹת מָעוֹת בְּרִבִּית מֵעוֹבֵד כּוֹכָבִים, יַעֲשׂוּ שְׁאֵלַת חָכָם אֵיךְ לַעֲשׂוֹת. (עַיֵן “טוּרֵי זָהָב” סִימָן ק”ע סָעִיף קָטִן ג’. “חוּוֹת דַּעַת” ֹשָם סָעִיף קָטֹן א’. וּבְֹשֻלְחָן עָרוּך “הַתַּנְיָא” הִלְכוֹת רִבִּת סָעִיף ס”ד) Partners who need to borrow money with interest from a non-Jew, should ask a sage as to how to do this. I enjoy seeing a halachic...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:28

כח: מְעוֹתָיו שֶׁל יִשְׂרָאֵל מֻפְקָדוֹת בְּיַד עוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְהִלְוָה אוֹתָם לְיִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית, אִם הָיוּ בְּאַחְרָיוּת הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁאִם יֹאבַד הַחוֹב יִתְחַיֵּב הוּא לְשַׁלֵּם בִּמְעוֹתָיו, מֻתָּר. וְאִם אֵינוֹ בְּאַחְרָיוּת הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, אָסוּר – קסט. וְלָכֵן בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְבוּצוֹת מָעוֹת, – קֻפּוֹת חִסָּכוֹן – שפארקאסע וְכַדּוֹמֶה, שֶׁיֵּשׁ לַיִּשְׂרְאֵלִים חֲלָקִים – מְנָיוֹת – אקְציען שָׁמָּה וְיִשְׂרְאֵלִים לֹוִים מִשָּׁם בְּרִבִּית, אַף -עַל -פִּי שֶׁהַמְמֻנִּים...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:27

כז:יִשְׂרָאֵל שֶׁהִלְוָה לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים עַל מַשְׁכּוֹן בְּרִבִּית כָּךְ וְכָךְ לְחֹדֶשׁ, וְאַחַר כָּךְ בָּא הַיִּשְׂרָאֵל לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא יַלְוֶה לוֹ אֶת הַמָּעוֹת עַל מַשְׁכּוֹן זֶה, וְשֶׁהוּא יִטּוֹל אֶת הָרִבִּית שֶׁתַּעֲלֶה מֵהַיּוֹם עַד הַפֵּרָעוֹן, מֻתָּר. אֲבָל אִם הַיִּשְׂרָאֵל הָרִאשׁוֹן כְּבָר זָקַף אֶת הַקֶּרֶן עִם הָרִבִּית לְכָל זְמַן הַהַלְוָאָה הֲרֵי הַכֹּל הִיא כְּקֶרֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאָסוּר לִלְוֹת עַל מַשְׁכּוֹן זֶה מִיִּשְׂרָאֵל חֲבֵרוֹ בְּרִבִּית, דַּהֲוֵי...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 65:25-26

(I missed Friday, so as to discourage that happening, I’m going to force myself to make it up today. There will be two se’ifim in today’s post.) כה: עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁאָמַר לְיִשְׂרָאֵל, לְוֵה בִּשְׁבִילִי מָעוֹת בְּרִבִּית מִיִּשְׂרָאֵל עַל מַשְׁכּוֹן זֶה, אוֹ אֲפִלּוּ אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ מַשְׁכּוֹן אֶלָּא שְׁטַר- חוֹב, וְהַמַּלְוֶה סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ רַק עַל הַמַּשְׁכּוֹן אוֹ עַל הַשְּׁטָר שֶׁל...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:24

כד:ישראל שלוה מעובד כוכבים ברבית, וישראל אחר יהיה ערב, עם הוא בענין שאין העובד כוכבים יכול לתבוע תחלה אלא את הלוה, ואך כשלא יהיה אפשר לגבות מן הלוה, אז יכול לתבוע מן הערב, מתר. אבל אם הוא בענין שהעובד כוכבים יכול לתבוע תחלה את הערב, אם כן, הוי כאלו הערב לוה מן העובד כוכבים והלוה לישראל הלוה ואסור. וכן עובד...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:23

כג: מתר להרבות בנדונית חתנים, כגון שפסק נדוניא לבתו והתנה עם חתנו שכל שנה שיניח אצלו את הנדוניא יתן לו כך וכך שכר, מתר, שאין זה אלא כמוסיף לו נדוניא, וכאלו אמר לו אני נותן לך מתנה כך וכך לזמן פלוני. ואם לא אתן לך לזמן פלוני, עוד אני מוסיף לך כך וכך, דמתר. ודוקא כשהתנו כן מיד בשעת כתיבת...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:22

כב: ודוקא בשכירות קרקע מתר לו להרבות בענין הזה, מפני שהקרקע נקנית לו מיד. אבל להרבות בשכירות פועל, אסור בענין זה, דהינו שאם שוכר את האדם שיעשה לו מלאכתו לאחר זמן ומקדים לו שכרו היום קדם שנכנס למלאכה ובשביל זה יעשה לו את המלאכה בפחות מן הראוי, זאת אסור, דכיון דהפועל אינו משתעבד מהשתא הוי ליה כמו הלואה. אך אם...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 65:21

כא: מתר להרבות שכר הקרקע. כיצד. השכיר לו את החצר ואמר לו קדם שהחזיק בו, אם תתן לי את השכירות מיד, הרי הוא לך בעשרה זהובים לשנה. ואם תשלם לי בכל חדש, תתן לי בעד כל חדש זהוב אחד, מתר. והטעם בזה, משום דמצד הדין שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף . הלכך כאשר לוקח ממנו זהוב בכל חדש, דהוו להו...