Monthly Archive: ט״ז בשבט תש״ע – Sun, Jan 31, 2010
Qabbalah
ט״ז בשבט תש״ע – Sun, Jan 31, 2010
by
micha
· Published ט״ז בשבט תש״ע – Sun, Jan 31, 2010
· Last modified Sun, Jan 31, 2010
Talking it over with some friends, it became clear that my posts on this topic required an overview. The explanation got buried among the proofs, and it’s therefore hard to follow the flow of the essential points. It all started with my considering the Leshem. Here we have a mequbal whose works follow the Vilna Ga’on’s approach to Qabbalah and...
QSA 183: Fiscal Damages
י״ד בשבט תש״ע – Fri, Jan 29, 2010
by
micha
· Published י״ד בשבט תש״ע – Fri, Jan 29, 2010
· Last modified Tue, Jan 26, 2010
ד: אָסוּר לִמְסֹר ישְׂרָאֵל בְּיַד גּוֹיִם, בֵּין גּוּפּוֹ בֵּין מָמוֹנוֹ, בֵּין בְּמַעֲשֶׂה בֵּין בְּדִבּוּר, לְהַלְשִׁין עָלָיו אוֹ לְגַלוֹת מַצְפּוּנָיו. וְכָל הַמּוֹסֵר, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וַאֲפִלּוּ רָשָׁע וּבַעַל עֲבֵרוֹת, אָסוּר לְמָסְרוֹ לֹא גוּפּוֹ וְלֹא מָמוֹנוֹ, וַאֲפִלּוּ הוּא מֵצֵר לוֹ וּמְצַעֲרוֹ תָמִיד בִּדְבָרִים. אֲבָל אִם חֲבֵרוֹ מוֹסֵר אוֹתוֹ וְאִי-אֶפְֹשָר לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁיִמְסֹר אוֹתוֹ, מֻתָּר If it...
QSA 183: Fiscal Damages
י״ג בשבט תש״ע – Thu, Jan 28, 2010
by
micha
· Published י״ג בשבט תש״ע – Thu, Jan 28, 2010
· Last modified Tue, Jan 26, 2010
ג: וְכֵן חֵיל מֶלֶךְ שֶׁבָּא לְעִיר, וּבְנֵי הָעִיר מְחֻיָּבִים לָתֵת לָהֶם אַכְסַנְיָא, אָסוּר לְאֶחָד לִתֵּן שָׂכָר לְשַֹר הַחַיִל לְפָטְרוֹ, כִּי עַל יְדֵי זֶה יִגְרֹם נֶזֶק לְישְׂרָאֵל אַחֵר. וְכֵן בְּכָל שְׁאָר עִנְיְנֵי מִסִּים, אָסוּר לְהִשְׁתַּדֵּל אֵצֶל הַשַּׂר לְפָטְרוֹ, אִם עַל יְדֵי זֶה יַכְבִּיד עַל אֲחֵרִים . וְהָעוֹשֶׂה כֵּן, נִקְרָא מָסוֹר Similarly, if the king’s army enters the city and the people...
QSA 183: Fiscal Damages
י״ב בשבט תש״ע – Wed, Jan 27, 2010
by
micha
· Published י״ב בשבט תש״ע – Wed, Jan 27, 2010
· Last modified Tue, Jan 26, 2010
ב: אֲפִלּוּ מִי שֶׁבָּא אֵיזֶה נֶזֶק עָלָיו, אָסוּר לְסַלְּקוֹ מֵעָלָיו, אִם עַל יְדֵי זֶה יִגְרוֹם שֶׁיָבוֹא עַל חֲבֵרוֹ, כִּי אָסוּר לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ אֲפִלּוּ בִּגְרַם נֶזֶק מָמוֹן שֶׁל חֲבֵרוֹ. אֲבָל קֹדֶם שֶׁבָּא הַנֶּזֶק עָלָיו, מֻתָּר לִדְחוֹתוֹ שֶׁלֹּא יָבוֹא עָלָיו, אַף-עַל-פִּי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָבוֹא עַל חֲבֵרוֹ. כְּגוֹן אַמַּת הַמַּיִם שֶׁבָּאָה לִשְׁטֹף שָׂדֵהוּ, עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסָה לְשָׂדֵהוּ, מֻתָּר לִגְדֹּר בְפָנֶיהָ, אַף-עַל-פִּי...
QSA 183: Fiscal Damages
י״א בשבט תש״ע – Tue, Jan 26, 2010
by
micha
· Published י״א בשבט תש״ע – Tue, Jan 26, 2010
· Last modified Fri, Jan 22, 2010
סִימָן קפג – הִלְכוֹת נִזְקֵי מָמוֹן 183: Laws of Fiscal Damages א: אָסוּר לְהַזִּיק מָמוֹן חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ עַל דַּעַת לְֹשַלֵּם, כְּמוֹ שֶׁאָסוּר לִגְנֹב וְלִגְזֹל עַל דַּעַת לְשַׁלֵּם. וַאֲפִלּוּ לִגְרֹם נֶזֶק לַחֲבֵרוֹ, בֵּין בְּמַעֲשֶׂה בֵּין בְּדִבּוּר, אָסוּר, כְּגוֹן רְאוּבֵן שֶׁמּוֹכֵר סְחוֹרָה לַגּוֹי, וּבָא שִׁמְעוֹן וְאוֹמֵר לוֹ, שֶׁאֵינָהּ שָׁוָה כָּל כָּךְ אַף-עַל-פִּי שֶׁהָאֱמֶת כֵּן, אָסוּר, שֶׁהֲרֵי אוֹנָאָתוֹ מֻתֶּרֶת. וְכָל הַגּוֹרֵם נֶזֶק לַחַבֵרוֹ,...
טו: הַמּוֹצֵא פֵרוֹת בַּדֶּרֶךְ תַּחַת אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה עַל הַדֶּרֶך, אִם הֵם פֵּרוֹת שֶׁדַּרְכָּן לִפּוֹל מִן הָאִילָן וּבִנְפִילָתָם הֵם נִמְאָסִים, אוֹ אֲפִלּוּ אֵינָם נִמְאָסִים אֶלָּא שֶׁרֹב הָעוֹבְרִים שָׁמָּה הֵמָּה גוֹיִם, אוֹ שֶׁהֵם פֵּרוֹת שֶׁדֶּרֶךְ הַבְּהֵמוֹת לֶאֱכֹל אוֹתָם, וְהֵן עוֹבְרוֹת דֶרֶךְ שָם, הֲרֵי הַבְּעָלִים כְּבָר נִתְיָאֲשׁוּ מֵהֶם וּמֻתָּרִים. אֲבָל אִם הֵם פֵּרוֹת שֶׁאֵינָם נִמְאָסִים בִּנְפִילָתָם, וְרֹב הָעוֹבְרִים שָׁמָּה הֵמָּה יִשְׂרְאֵלִים, אֲסוּרִים...
יד: וּמִכָּל מָקוֹם מֻתָּר לְבֶן-בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם לִתֵּן פְּרוּסָה לְעָנִי אוֹ לִבְנוֹ שֶׁל אוֹהֲבוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, לְפִי שֶׁכָּךְ נָהֲגוּ בַּעֲלֵי הַבָּתִּים. וְאֵין זֶה נִקְרָא שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַבְּעָלִים, כֵּיוָן שֶׁכָּךְ נָהֲגוּ, וְהַבְּעָלִים יוֹדְעִין מִזֶּה הַמִּנְהָג. וּמִטַּעַם זֶה, מֻתָּר לְקַבֵּל צְדָקָה מִן הַנָּשִׁים דָּבָר מֻעָט שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַבְּעָלִים, הוֹאִיל וְדַרְכָּן בְּכָךְ, וְיוֹדְעִין הַבְּעָלִים שֶׁדַּרְכָּן בְּכָךְ. וְכֵן בְּפַרְדֵּס, אִם הוּא רָגִיל...
יג:אָסוּר לֵהָנוֹת מִשׁוּם דָּבָר ֹשֶל חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. אַף-עַל-פִּי שֶׁבָּרוּר לוֹ שֶׁכְּשֶיִוָּדַע לִבְעָלָיו יִשְׂמְחוּ וְיָגִילוּ מִפְנֵי אַהֲבָתָם אוֹתוֹ. מִכָּל מָקוֹם אָסוּר. לְפִיכָךְ הַנִּכְנָס לְפַרְדֵּס אוֹ לְגִנַּת חֲבֵרוֹ, אָסוּר לוֹ לִלְקֹט פֵּרוֹת שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַבְּעָלִים. אַף-עַל-פִּי שֶׁבַּעַל הַפַּרְדֵּס וּבַעַל הַגִּנָּה אוֹהֲבוֹ וְרֵעוֹ אֲשֶׁר כְּנַפְשוֹ, וּבְוַדַּאי יִשְׂמַח וְיָגִיל כְּשֶׁיִוָּדַע לוֹ ֹשֶנֶּהֱנָה זֶה מִפֵּרוֹתָיו, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁעַכְשָו אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִזֶה, הֲרֵי הוּא...
יב: מִי שֶׁנִּתְחַלְפוּ לוֹ כֵּלָיו בְּבֵית הַמִּשְׁתֶּה וְכַדּוֹמֶה, הַרֵי זֶה לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֵלִים אֵלוּ שֶׁבָּאוּ לְיָדוֹ וְאֵינָם שֶׁלּוֹ. וִּכְשֶׁיָבוֹא בַּעַל הַחֵפֶץ, צָרִיךְ לְהַחֲזִירוֹ לוֹ, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁהַחֵפֶץ שֶׁלּוֹ נֶאֱבָד. וְכֵן כּוֹבֶסֶת הַמְכַבֶּסֶת לְרַבִּים וְהֵבִיאָה לוֹ חָלוּק שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אָסוּר לְלָבְשוֹ, אֶלָּא צָרִיךְ לְהַחֲזִירוֹ לִבְעָלָיו, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁשֶּׁלּוֹ נֶאֱבָד. אַךְ אִם מֻנָּח אֶצְלוֹ יָמִים רַבִּים, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא חָקְרוּ הַבְּעָלִים בֵּינְתַיִם אַחַר...
י: וְלָכֵן מִי שֶׁהוּא גַנָּב אוֹ גַזְלָן מְפֻרְסָם, שֶׁאֵין לוֹ מְלָאכָה אַחֶרֶת אֶלָּא זֹאת, וְכָל מְמוֹנוֹ בְּחֶזְקַת גָנוּב אוֹ גָזוּל, אָסוּר לֵהָנוֹת מִמֶּנוּ, וְאָסוּר לְעָנִי לָקַחַת מִמֶּנּוּ צְדָקָה [Continuing the topic of buying or getting benefit from stolen merchandise…] Therefore, anyone who is a known robber or thief, who has no job other than this, and [therefore] all his money...
ט: אֲפִלוּ לֵהָנוֹת שׁוּם הֲנָאָה מִן הַגְּנֵבָה אוֹ מִן הַגְּזֵלָה כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּיַד הַגַּנָב אוֹ הַגַּזְלָן, אָסוּר. וַאֲפִלּוּ הֲנָאָה מֻעֶטֶת שֶׁגַּם בְּעָלֶיהָ לֹא הָיוּ מַקְפִּידִים עָלֶיהָ, כְּגוֹן חִלּוּף מַטְבְּעוֹת בְּשָׁוְיָן, אָסוּר בְּמָעוֹת גְּנוּבוֹת אוֹ גְּזוּלוֹת. וְכֵן לִכָּנֵס לְבַיִת גָּזוּל, בַּחַמָּה מִפְנֵי הַחַמָּה וּבַגְשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְשָׁמִים, אוֹ לַעֲבוֹר בְּשָׂדֶה גְזוּלָה, אָסוּר Even getting any benefit from something robbed or stolen,...
ח: אָסוּר לִקְנוֹת מֵהַגַנָּב אוֹ מֵהַגַּזְלָן אֶת הַחֵפֶץ שֶׁגָּנַב אוֹ גָזָל. וְאֵין חִלּוּק בֵּין שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל אוֹ נָכְרִי, כִּי גַם הַנָּכְרִי נִצְטַוֶּה עַל אִסּוּר גְּנֵבָה וּגְזֵלָה אֲפִלּוּ מִנָּכְרִי חֲבֵרוֹ, וְהוּא מִשֶּׁבַע מִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ עֲלֵיהֶם. וְעָוֹן גָּדוֹל הוּא לִקְנוֹת מִן הַגַּנָּב אוֹ מִן הַגַּזְלָן, שֶׁהֲרֵי הוּא מַחֲזִיק יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה. וְעַל זֶה נֶאֱמַר, “חוֹלֵ֣ק עִם־גַּ֭נָּב שׂוֹנֵ֣א נַפְשׁ֑וֹ”, וְגוֹרֵם לַגַּנָּב שֶׁיִגְנוֹב עוֹד...
ז: הַגּוֹזֵל אֶת הָרַבִּים, כְּגוֹן שֶׁהָיָה חֶנְוָנִי וּמָדַד בְּמִדָּה חֲסֵרָה אוֹ שֶׁשָּׁקַל בְּמִשְׁקָל חָסֵר וְכַדּוֹמֶה, אוֹ שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה בַּקָּהָל וְהֵקֵל עַל קְרוֹבָיו וְהִכְבִּיד עַל אֲחֵרִים, וְכֵן מִי שֶׁנָטַל רִבִּית מֵרַבִּים, תְּשׁוּבָתוֹ קָשָה. לְפִיכָךְ יַעֲשֶׂה צָרְכֵי רַבִּים, שֶׁגַּם הַנִּגְזָלִים יֵהָנוּ מֵהֶם. וּמִכָּל מָקוֹם לָאֵלֶּה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁגָּזַל מֵהֶם, מְחֻיָב לְהַחֲזִיר לָהֶם, וְאֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּמַה שֶׁעָשָׂה צָרְכֵי רַבִּים Someone who...
ו: מִצְוַת-עֲשֵׂה עַל הַגּוֹזֵל לְהַחֲזִיר אֶת הַגְּזֵלָה עַצְמָהּ אִם הִיא בְעֵינָהּ וְלֹא נִשְּׁתַּנֵית, שֶׁנֶּאֱמַר, “וְהֵשִׁ֨יב אֶת־הַגְּזֵלָ֜ה אֲשֶׁ֣ר גָּזָ֗ל”. וְהוּא הַדִין לְגַנָּב. וְאֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בִּנְתִינַת דָּמִים, אֲפִלּוּ אִם כְּבָר נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים. אֲבָל אִם אָבְדָה אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּנִית בְּשִׁנוּי שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר לִבְרִיָתוֹ אוֹ שֶׁשִקְעָהּ בַּבִנְיָן, שֶׁיִהְיֶה לוֹ הֶפְסֵד גָּדוֹל לִסְתֹּר אֶת הַבִּנְיָן, יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בִּנְתִינַת דָּמִים, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה שָוֶה בִּשְׁעַת...
ה: כָּל הַחוֹמֵד בֵּיתוֹ אוֹ כֵּילָיו ֹשֶל חֲבֵרוֹ, אוֹ כָּל דָּבָר שֶׁאֵין בְּדַעַת חֲבֵרוֹ לְמָכְרוֹ, וְהוּא הִרְבָּה עָלָיו רֵעִים אוֹ שֶׁהִפְצִיר בּוֹ בְעַצְמוֹ עַד שֶׁמְּכָרוֹ לוֹ, הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַחְמֹד. וּמִשָּׁעָה שֶׁנִּפְתָּה בְּלִבּוֹ וְחָשַׁב אֵיךְ יִקְנֶה חֵפֶץ זֶה, עָבַר בְּלֹא תִתְאַוֶּה, כִּי אֵין תַּאֲוָה אֶלָּא בַלֵּב בִּלְבָד, וְהַתַּאֲוָה מְבִיאָה לִידֵי חִמּוּד. וְהַקּוֹנֶה אֶת הַדָּבָר שֶׁהִתְאַוָּה לוֹ, עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין....
ד אסור לעשק את חברו אפלו כל-שהוא, שנאמר, לא תעשק את-רעך. ואיזהו עושק. זה שבא ממון חברו לידו ברצון חברו, כגון שיש לו בידו הלואה או שכירות, ואינו רוצה לשלם לו, או שדוחהו בלך ושוב, לך ושוב. וכיון דכתיב רעך, אינו אסור בגוי. והוא שאין חלול השם בדבר, כגון שלוה מגוי ומת, רשאי לכחש לבנו, שאינו יודע בברור שהוא משקר....
Psyche / Qabbalah
כ״ב בטבת תש״ע – Fri, Jan 8, 2010
by
micha
· Published כ״ב בטבת תש״ע – Fri, Jan 8, 2010
· Last modified Tue, Oct 23, 2012
We developed a metaphysics based on the Rambam’s notion of the chain of forms or intellects (they are identical), called “mal’akhim” (angels), that bridge the gap from the Creator down to physical reality (part 1, part 2, part 3). Along the way we used the Leshem, a mequbal who considered himself bearer of the Vilna Gaon’s legacy, to draw strong...
ב: אִם הוּא דָבָר מֻעָט כָּל-כָּךְ שֶׁאֵין מִי שֶׁיַקְפִּיד עָלָיו כְּלָל, כְּגוֹן לִטּוֹל מֵהַחֲבִילָה קֵיסָם לַחֲצוֹץ בּוֹ שִׁנָּיו, מֻתָּר. וּמִדַּת חֲסִידוּת לְהִמָּנַע גַּם מִזֶה If it is something very small, to the extent that no one cares about it at all, such as taking from a bundle a single splinter to put between his teeth [as a toothpick], it is...
סִימָן קפב – הִלְכוֹת גְּנֵבָה וּגְזֵלָה 182: Laws of Theft and Robbery א: אָסוּר לִגְזוֹל אוֹ לִגְנוֹב אֲפִלּוּ כָּל-שֶׁהוּא, בֵּין מִישְׂרָאֵל בֵּין מִגּוֹי. אִיתָא בְּתַנָּא דְבֵי אֵלִיָהוּ, מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁסִּפֵּר לִי, שֶׁעָשָׂה עַוְלָה לַגּוֹי בִּמְדִידַת הַתְּמָרִים שֶׁמָּכַר לוֹ, וְאַחַר כָּךְ קָנָה בְּכָל הַמָּעוֹת שֶׁמֶן, וְנִשְׁבַּר הַכַּד וְנִשְׁפַּךְ הַשֶׁמֶן. וְאָמַרְתִּי, בָּרוךְ הַמָּקוֹם שֶׁאֵין לְפָנָיו מַשּׂוֹא פָּנִים. הַכָּתוּב אוֹמֵר, לֹא תַעֲשֹׁק אֶת...
Psyche / Qabbalah
כ״א בטבת תש״ע – Wed, Jan 6, 2010
by
micha
· Published כ״א בטבת תש״ע – Wed, Jan 6, 2010
· Last modified Tue, Jan 5, 2010
So far (part 1, part 2, part 3) we discussed the Rambam’s notion of the chain of forms/intellects from the Creator down to physical reality , in comparison to the Qabbalah’s metaphor of a beam of Light. In particular, the Leshem writes that the Light shines from one world to the next which is what makes what serves as substance...
כב: שְׁנֵי עֵדִים, שֶׁאֶחָד יוֹדֵעַ בַּחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא רָשָׁע וּפָסוּל לְעֵדוּת מִן הַתּוֹרָה וְאֵין הַדַּיָנִים מַכִּירִים בְּרִשְׁעוֹ, אָסור לוֹ לְהָעִיד עִמּוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁהִיא עֵדוּת אֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר, אַל תָֹּשֶת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיוֹת עֵד חָמָס. וּגְזֵרַת הַכָּתוּב הִיא, שֶׁכָּל הָעֵדוּת בְּטֵלָה, אֲפִלּוּ הֵם רַבִּים, אִם אֶחָד בֵּינֵיהֶם פָּסוּל. וְאֵיזֶהוּ רָשָׁע שֶׁפָּסוּל לְעֵדוּת מִן הַתּוֹרָה. כֹּל שֶׁעָבַר עַל דָּבָר שֶׁפָּשַט בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עֲבֵרָה,...
כא: עֵד שֶׁהוּא קָרוֹב לְאֶחָד מִבַּעֲלֵי הַדִּין, אוֹ לְאֶחָד מֵהַדַּיָנִים, אוֹ שֶׁהָעֵדִים קְרוֹבִים זֶה לָזֶה, וַאֲפִלּוּ קֻרְבָה עַל יְדֵי נְשׁוֹתֵיהֶם–לִפְעָמִים פְּסוּלִים לְהָעִיד. וַאֲפִלּוּ קְרוֹבִים רַק לֶעָרֵב וְלֹא לַלֹּוֶה, גַּם כֵּן פְּסוּלִים לְהָעִיד לַלֹּוֶה. וְזֶה שֶׁפָּסְלָה הַתּוֹרָה עֵדוּת הַקְּרוֹבִים, לֹא מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתָם אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, שֶׁהֲרֵי פסוּלִים לְהָעִיד, בֵּין לִזְכוּתוֹ בֵּין לְחוֹבָתוֹ, אֶלָּא גְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא. וַאֲפִלּוּ מֹשֶה וְאַהֲרֹן, לֹא...
כ: כָּל זְמַן ֹשֶהָאָדָם זוֹכֵר, יָכוֹל לְהָעִיד לְעוֹלָם, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָא מִתּוֹךְ שֶׁנִתְיַשֵׁן הַדָּבָר הַרְבֵּה אֵינוֹ זוֹכְרוֹ עַל בֻּרְיוֹ. וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ נִזְכָּר לָעֵדוּת אֶלָּא מִתּוֹךְ הַכְּתָב, שֶׁכְּשֶמְּסָרוּהוּ לוֹ, כְּתָבוּ בְּפִנְקָסוֹ לְזִכְרוֹן דְּבָרִים וְשָׁכַח אֶת הַדָּבָר וְאֵינוֹ נִזְכָּר אֶלָּא מִתּוֹךְ הַכְּתָב–יָכוֹל לְהָעִיד. וְדַוְקָא שֶׁכַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת הַכְּתָב נִזְכַּר בַּדָּבָר. וְכֵן אִם נִזְכַּר בַּדָּבָר עַל יְדֵי אַחֵר שֶׁהִזְכִּרוֹ לוֹ, יָכוֹל לְהָעִיד, וַאֲפִלּוּ...
יט: יִשְׂרָאֵל הַיּוֹדֵעַ עֵדוּת לַגּוֹי לוֹ דִין עִם יִשְׂרָאֵל בְּעַרְכָּאוֹתֵיהֶם, אִם יִגְרֹם בְּעֵדוּתוֹ לְחַיֵב אֶת הַיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמַּה ֹשֶּהָיָה חַיָב בְּדִינֵי יִשְֹרָאֵל, אָסוּר לְהָעִיד לוֹ. וְאִם לָאו, מֻתָּר לְהָעִיד לוֹ. וְאִם מִתְּחִלָּה יִחֲדוֹ הַגּוֹי לְהַיִשְׂרָאֵל שֶׁיִהְיֶה לוֹ עֵד, הוֹאִיל וְיִהְיֶה חִלוּל הַשֵׁם אִם לֹא יָעִיד לוֹ, יָעִיד לוֹ בְּכָל עִנְיָן A Jew who knows testimony for a non-Jew in a...