Aspaqlaria Blog

0

Qitzur Shulchan Arukh – 181:2

ב: אִם אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהִתְפַּשֵׁר בְּטוֹב, וּמֻכְרָחִים לָבוֹא בַּמִּשְׁפָּט, יָבוֹאוּ לִפְנֵי בֵית-דִּין יִשְׂרָאֵל. וְאָסוּר לִדּוֹן בִּפְנֵי דַיָנֵי גוֹיִם וּבְעַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶם, אֲפִלּוּ בְּדִין שֶׁדָּנִים כְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל. וַאֲפִלּוּ נִתְרַצּוּ שְׁנֵי בַעֲלֵי דִינִים לִדּוֹן בִּפְנֵיהֶם, אָסוּר. וַאֲפִלּוּ נִתְקַשְׁרוּ בְּקִנְיָן עַל זֶה אוֹ ֹשֶכָּתְבוּ כֵן בִּשְׁטָר, אֵינוֹ כְלוּם. וְכָל הַבָּא לִדּוֹן בִּפְנֵיהֶם, הֲרֵי זֶה רָשָׁע, וּכְאִלּוּ חֵרֵף וְגִדֵּף וְהֵרִים יָד בְּתוֹרַת מֹֹשֶה רַבֵּנוּ...

3

Things to Thank the Maccabees For

Over the years that I’ve been blogging, I noticed a number of ways in which Jewish and Hellenic thought differ. Not just difference of philosophy — differences even more fundamental than philosophy. Ideas that conflicting schools of thought that belong to the same culture rarely argue. The things people raised in each culture take for granted. I thought in honor...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 181:1

סִימָן קפא – הִלְכוֹת הִלְכוֹת טוֹעֵן וְנִטְעָן וְעֵדוּת 181: Laws of Claimants, Defendants and Testimony א: כְּשֶׁנָפַל בֵּין ֹשְנֵי בְנֵי אָדָם אֵיזֶה סִכְסוּךְ, רָאוּי לָהֶם לְהִתְפַּשֵּׁר בְּטוֹב וְשֶׁיְוַתֵּר כָּל אֶחָד נֶגֶד חֲבֵרוֹ, כְּדֵי לְהִתְרַחֵק מִזִּילוּתָא דְבֵי דִינָא בָּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר When a disagreement arises between two people, it is better for them to compromise for good, and each give in...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 180:16

טז: לֹא מַהֲנֵי פְּרוֹזְבּוּל אֶלָּא אִם יֵשׁ לַלֹּוֶה קַרְקַע. וַאֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא, סַגֵּי. וַאֲפִלּוּ אֵין לוֹ אֶלָּא עָצִיץ נָקוּב, סַגֵי. וַאֲפִלּוּ אֵין לַלֹּוֶה כְּלוּם, אֶלָּא שֶׁיֵשׁ לֶעָרֵב אוֹ שֶׁיֵשׁ לְמִי שֶׁהוּא חַיָב לוֹ לְלֹוֶה זֶה, נַמֵּי מַהֲנֵי. וְאִם גַּם לְאֵלּוּ אֵין לָהֶם כְּלָל, אִם יֵש לַמַּלְוֶה קַרְקַע כָּל-שֶׁהוּא, יָכוֹל לְזַכּוֹת לוֹ לַלֹּוֶה, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי אַחֵר, וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְפָנָיו, וּמַהֲנֵי...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 180:15

טו: פְּרוֹזְבּוּל אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. וּמַהוּ פְּרוֹזְבּוּל. הַמַּלְוֶה הוֹלֵךְ אֵצֶל ֹשְלשָׁה בְּנֵי תוֹרָה שֶׁיִהְיוּ בֵּית-דִּין, וְיֹאמַר אֲלֵיהֶם, אַתֶּם דַּיָנִים, מוֹסֵר אֲנִי לָכֶם, שֶׁכָּל חוֹב ֹשֶיֶֹּש לִי עַל פְּלוֹנִי וְעַל פְּלוֹנִי, שֶׁאֶגְבֶּה אוֹתָן חוֹבוֹת כָּל זְמַן שֶׁאֶרְצֶה. וְהֵמָּה כּוֹתְבִים לוֹ פּרוֹזְבוּל בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן, בְמוֹתַב תְּלָתָא כַחֲדָא הָוֵינָא, וַאֲתָא פְּלוֹנִי הַמַּלְוֶה וְאָמַר לְפָנֵינוּ, מוֹסֵר אֲנִי וכוּ’. וּשְׁלָשְׁתָּן חוֹתְמִין לְמַטָּה, בִּלְֹשׁוֹן דַּיָּנִים אן בִּלְֹשׁוֹן...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 180:14

יד: לֹוֶה שֶׁבָּא לִפְרֹעַ לַמַּלְוֶה חוֹב שֶׁעָבַר עָלָיו שְׁמִטָּה, יֹאמַר לוֹ הַמַּלְוֶה, מְשַׁמֵּט אֲנִי אֶת הַחוֹב וּכְבָר נִפְטַרְתָּ מִמֶּנִי. אִם אָמַר לוֹ הַלֹּוֶה, אַף-עַל-פִּי-כֵן רוֹצֶה אֲנִי שֶׁתְּקַבֵּל מִמֶּנִּי, מֻתָּר לַמַּלְוֶה לְקַבְּלוֹ מִמֶּנו. וְאַל יֹאמַר הַלּוֶֹה, בְּחוֹבִי אֲנִי נוֹתֵן לְךָ, אֶלָּא יֹאמַר לוֹ, שֶׁלִּי הֵם וּבְמַתָּנָה אֲנִי נוֹתְנָם לָךְ. וְיָכוֹל הַמַּלְוֶה לַעֲשוֹת הִשְְׁתַּדְּלוּת וְהִתְפָּעֲלוּת, שֶׁיֹּאמַר הַלֹּוֶה שֶׁהוּא נוֹתְנָם לוֹ בְּמַתָּנָה. וְאִם...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 180:12-13

יב: הַבָּא מִכֹּחַ הַגּוֹי, הֲרֵי הוּא כַּגּוֹי. לָכֵן מִי שֶׁקָּנָה מִגּוֹי שְׁטַר-חוֹב עַל יִשְׂרָאֵל, אֵינוֹ מְשַׁמֵּט, שֶׁהֲרֵי הַגּוֹי הָיָה גוֹבֶה בִּשְׁטָרוֹ לְעוֹלָם. וְכֵן מִי ֹשֶׁעָרַב לַגּוֹי בְּעַד יִשְׂרָאֵל, וְלֹא פָרַע הַיִשְׂרָאֵל, וְהֻצְרַךְ הַיִשְׂרָאֵל הֶעָרֵב לִפְרֹעַ לַגּוֹי, וְנָטַל מִן הַגּוֹי אֶת הַשְׁטָר שֶׁעַל הַלֹּוֶה, אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. אֲבָל אִם לֹא הָיָה שְׁטָר, אֶלָּא שֶׁתּוֹבֵעַ לַחֲבֵרוֹ בְּעַל-פֶּה, עַל שֶׁהֻצְרַךְ לִפְרֹעַ בַּעֲדוֹ לַגּוֹי, הֲרֵי...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 180:10-11

י: הַמּוֹכֵר אֵיזֶה דָבָר לַחֲבֵרוֹ בְּהַקָּפָה, הֲוֵי לֵהּ כְאִלּוּ הִלְוָהוּ מָעוֹת, וּמְשַׁמֵּט. אֲבָל חֶנְוָנִי הַמּוֹכֵר לַאֲחֵרִים בְּהַקָּפָה, וְאֵין דַּרְכּוֹ לִתְבֹּעַ עַד שֶׁמִּתְקַבֵּץ אֵיזֶה סַךְ, אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. וְאִם זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוָה, דְּהַיְנוּ שֶׁחָשַב הַכֹּל בְּיַחַד וְכָתַב בְּפִנְקָסוֹ סַךְ הַכּוֹלֵל, אֲזַי הֲוֵי כְּהַלְוָאָה וּמְשַׁמֵּט Someone who sells some thing to his friend on credit, it is as though he lent the money,...

1

Gratitude

I I noticed that there are two types of middos — intransitive and transitive. I mean those terms in the grammatical sense: Intransitive middos have no object, no specific target. Sadness is what I would call an intransitive middah, as it’s a state of mind rather than part of a relationship with another. Transitive ones express an attitude toward an...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 180:7-9

ז: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ וְהִתְנָה עִמּוֹ שֶׁלֹּא תְשַׁמְּטֶנּוּ ֹשְבִיעִית, אֲפִלּוּ הָכִי מְשַׁמַּטְתּוֹ. אֲבָל אִם הִתְנָה עִמּוֹ ֹשֶלֹּא יַשְׁמִיט הוּא חוֹב זֶה, אֲפִלּוּ הָיָה זֶה בִּשְׁנַת הַשְׁמִטָּה, אֵינָהּ מְשַׁמַּתּוֹ. וְכֵן אִם כָּתַב בִּשְׁטָר לְשׁוֹן פִּקָּדוֹן, אֵינָה מְשַׁמֶּטֶת Someone who lend his friend and made with him the condition that the seventh year would not retire [anything] of his, even so [this...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 180:3-6

ג:הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן, אֵינוֹ מְשׁמֵּט. וְאִם הִלְוָהוּ עַל מַשְׁכּוֹן קַרְקַע, יֵשׁ בָּזֶה חִלוּקֵי דִינִים [However, in contrast to the loans in the previous halakhah,] someone who lends to his friend on a collateral, it does not undergo shemittah. But if he lent it with ground as collateral, there are diverse rulings. ד: עָרֵב שֶׁפָּרַע לַמַּלְוֶה, וְקֹדֶם שֶׁפָּרַע הַלֹּוֶה לְהֶעָרֵב הִגִּיעָה...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 180:2

ב: שְׁבִיעִית, מְשַׁמֶּטֶת כָּל מִלְוֶה, בֵּין מִלְוֶה עַל-פֶּה, בֵּין מִלְוֶה בִּשְׁטָר, וַאֲפִלּוּ יֶשׁ בּוֹ אַחֲרָיוּת נְכָסִים. וּמִי שֶׁנָּתַן לַחֲבֵרוֹ מָעוֹת בְּתוֹרַת עִסְקָא, שֶׁהַדִּין הוּא ֹשֶחֶצְיָן מִלְוֶה וְחֶצְיָן פִּקָּדוֹן, הַחֵצִי שֶׁהוּא מִלְוֶה מְשַׁמֵּט, וְהַחֵצִי שֶׁהוּא פִקָּדוֹן אֵינוֹ מְשַׁמֵּט The seventh year lays to rest every loan, whether loaned orally, whether loaned with a contract, and even if it is an item...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 180:1

סִימָן קפ – הִלְכוֹת טוֹעֵן וְנִטְעָן וְעֵדוּת 181: Laws of Shemittah of Money א: הַסְכָּמַת רֹב הַפּוֹסְקִים דִּשְׁמִטַּת כְּסָפִים נוֹהֶגֶת גַּם בַּזְּמַן הַזֶּה, וַאֲפִלּוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ. וְהָעוֹלָם נָהֲגוּ לְהָקֵל. וּכְבָר הִרְעִישׁוּ עַל זֹאת גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּקְצָת מֵהֶם טָרְחוּ לְלַמֵּד זְכוּת עַל הַמִּנְהָג שֶׁסּוֹמְכִין עַל קְצָת מְקִלִין. אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְדַקְדֵּק בַּמִּצְוֹת, בְּוַדַּאי מְחֻיָב לַעֲשׂוֹת כְּדַעַת רֹב הַפּוֹסְקִים זִכְרוֹנָם...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 179:15

טו: לֹוֶה ֹשֶבָּא לִפְרוֹעַ לַמַּלְוֶה עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, מִיָד כְּשֶׁמָּסַר אֶת הַמָּעוֹת לִידֵי הַשָּׁלִיחַ, זָכָה הַשָּׁלִיחַ בַּמָּעוֹת עֲבוּר הַמַּלְוֶה, וּכְשֶׁהַלֹּוֶה מִתְחָרֵט וְרוֹצֶה לְקַחְתָּן מִיַּד הַשָׁלִיחַ וְשְׁיִפְרַע לוֹ אַחַר כָּךְ, אָסוּר מִשּׁוּם דַּהֲוֵי לֵהּ שֶׁלֹּא מִדַּעַת, וְגַם עַל הַשָּׁלִיחַ יֵֹש אִסּוּר לְהַחֲזִירָן לַלֹּוֶה A borrower who came to repay the lender via a messenger, as soon as he gives the money...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 179:13-14

יג: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן, שֶׁאִם לֹא יִפְרָעֶנּוּ לִזְמַן פְּלוֹנִי, יְהֵא הַמַּשְׁכּוֹן חָלוּט לוֹ, יִזָּהֵר לוֹמַר לוֹ בִּשְׁעַת הַלְוָאָה, אִם לֹא תִפְדֶה אוֹתוֹ עַד זְמַן פְּלוּנִי, יְהֵא קָנוּי לִי מֵעַכְשָׁו Someone who lends his friend money on a collateral such that if he does not pay it in a certain time, the collateral would b, he should be careful...

3

Rights, Duties and Covenants

אמר רבא: כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו Rava said: Whomever is “maavir al midosav“, they [the heavenly court] passes [ma’avirin] over all his sins for him. — Shabbos 17b What is this “maavir al midosav“? As we saw earlier: The first definition will look at is provided by Rashi (ad loc). It’s one who does not...

2

Watering our Weeds

The following post (originally written Feb 2009) was greatly expanded into “Watering our Weeds” (MS Word, PDF), an essay in Daas Torah: Child and Domestic Abuse vol. I (pp. 220-233), a book by R’ Dr Daniel Eidensohn with the assistance of Dr Baruch Shulem. In the full version, I further develop the argument that the evidence of our community’s state...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 179:12

יב: כְּמוֹ ֹשֶצָּרִיךְ לִזָּהֵר בִּשְׁמִירַת פִּקָּדוֹן, כָּךְ צָרִיךְ לִזָּהֵר בִּשְׁמִירַת הַמַּשְׁכּוֹן בְּיוֹתֵר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמוֹ שׁוֹמֵר שָׂכָר עַל הַמַּשְׁכּוֹן. וּכְשֵׁם שֶׁהַנִּפְקָד אֵינוֹ רַשַׁאי לִמְסֹר אֶת הַפִּקָּדוֹן לְאַחֵר לְשָׁמְרוֹ, כְּמוֹ ֹשֶׁיִתְבָּאֵר בְּסִימָן קפח, כָּךְ אֵין הַמַּלְוֶה רַשַּׁאי לְהַפְקִיד אֶת הַמַֹּשְׁכּוֹן בְּיַד אַחֵר אוֹ לְמַשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַבְּעָלִים Just as one has to be careful in guarding something you were charged with,...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 179:10-11

י: מִי שֶׁיֵשׁ לוֹ ֹשְטַר-חוֹב עַל חֲבֵרוֹ, וְהַשְׁטָר בָּלָה וְהוֹלֵך לְהִמָּחֵק, יָבוֹא לִבֵית-דִּין וְיַעֲשׂוּ לוֹ קִיּוּם Someone who has a debt contract [i.e. an IOU] on his friend, and the contract is fading and heading toward erasure, he should go to court and they will make him a permanent one. יא: אָסוּר לְהַשְׁהוֹת שְׁטָר פָּרוּעַ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, וְאַל־תַּשְׁכֵּ֖ן בְּאֹהָלֶ֣יךָ...

1

Special Souls

The following speech was given by my son Izzy (ישראל זרחיה) at the party we made to celebrate his becoming a bar mitzvah: It says in this morning’s parashah [Toledos], “וַיְהִי֙ כִּֽי־זָקֵ֣ן יִצְחָ֔ק וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵרְאֹ֑ת – and it was when Yitzchak got old, and his eyes weakened so that he could not see…” There is a famous medrash about how Yitzchak became blind. Bereishis...

0

E-lokai Neshmah, redux

In an earlier post, I extrapolated from a point made by R’ YG Bechhofer, contrasting Pinocchio with Adam haRishon to give a perspective on the yeitzer hara vs. the yeitzer hatov. I wrote: Until Adam ate the fruit, he consisted of free will and internalized yeitzer hatov (inclination to do good). He had no yeitzer hara; the inclination to do...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 179:8-9

ח: אִם רוֹצֶה הַמַּלְוֶה לָקַחַת מַשְִׁכּוֹן מִן הַלֹּוֶה ֹשֶלֹּא בִּשְׁעַת הַלְוָאָה אֶלָּא אַחַר כָּךְ, לֹא יַעֲשֶׂה כִּי אִם עַל פִּי בֵּית-דִין If the lender wants to take collateral not at the time of lending, but later than that, he should not do so except as instructed by a court. ט: לְעוֹלָם יַרְחִיק אָדָם אֶת עַצְמוֹ מִן הָעֲרֵבוּת וּמִן הַפִּקְדוֹנוֹת בְּכָל...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 179:7

ז: הַמֲּלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן, צָרִיךְ לִזָּהֵר ֹשֶלֹֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמוֹ רִבִּית. וְאִם הִלְוָה לְעָנִי עַל מָרָא וְקַרְדֹּם וְכַיוֹצֵא בוֹ, שֶׁשְׂכָרוֹ מְרֻבָּה וְאֵינוֹ נִפְחָת אֶלָּא מְעַט, יָכוֹל לְהַשְׂכִּירוֹ אַף בְּלִי נְטִילַת רְשׁוּת מֵהַלֹּוֶה, וּלְנַכּוֹת לוֹ דְמֵי הַשְּׂכִירוּת בְּחוֹבוֹ, דְמִסְּתָמָא נִיחָא לֵהּ לַלֹּוֶה בְּכָךְ. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, דְּדַוְקָא לַאֲחֵרִים יָכוֹל לְהַשְׂכִּירוֹ, אֲבָל לֹא לְעַצְמוֹ, שֶלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ דְמִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּחִנָם, רַק...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 179:6

ו: אסור ללוה לקח את ההלואה ולהוציאה שלא לצרך עד שתוכל להאבד ולא ימצא המלוה ממה לגבות, ואפלו אם המלוה הוא עשיר גדול. והעושה כן, נקרא רשע, שנאמר, לוה רשע ולא ישלם. וצוו חכמים, יהי ממון חברך חביב עליך כשלך. וכשהמלוה מכיר את הלוה שהוא בעל מדה זאת שלא להשגיח על ממון אחרים, מוטב שלא להלוות לו, ממה שילוהו ויצטרך...