Aspaqlaria Blog

0

Qitzur Shulchan Arukh – 62:13

יג: המחזר אחר דבר לקנותו או לשכרו, בין קרקע בין מטלטלים, בין מנכרי בין מישראל, וכבר השוו על הדמים, וקדם שגמרו את הקנין, בא אחר וקנאו או שכרו, נקרא רשע. אבל אם עדין לא השוו על הדמים, אלא שהמוכר רוצה בכך והקונה רוצה בפחות, מתר לאחר לקנותו. ואסור להשיג גבול רעהו בשכירות בתים וכדומה מנכרי – רל”ז One who is...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 62:12

יב: אסור לאדם להשהות מדה חסרה בביתו או בחנותו, אע”פ שאינו מודד בה. ואם משהה, עובר בלאו, שנאמר, לא-יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה, לא-יהיה בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה. ואפלו לעשות את המדה עביט למי רגלים, אסור, שמא יבא מי שאינו יודע וימדד בה. ואם יש מנהג בעיר שאין מודדין אלא במדה הרשומה ברשם הידוע וזו אינה רשומה,...

0

Qitzur Shulchan Aruch – 62:11

יא: חיבים ראשי הקהל להעמיד ממנים שיהיו מחזרים על החניות. וכל מי שנמצא אתו מדה חסרה או משקל חסר או מאזנים מקלקלים, רשאים להכותו ולקנסו כנראה בעיניהם The heads of the community are obligated to appoint supervisors who will audit the shops. And whomever is found having with him a defective measure, deficient weight or crooked scale, they are entitle...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 62:10

י: צריך למדוד כמנהג המדינה ולא ישנה כלל. מקום שנהגו לגדוש, לא ימחוק אפילו ברצון הלוקח שפחת לו מדמים. ומקום שנהגו למחוק, לא יגדוש אפילו ברצון המוכר שמוסיף לו דמים, כי התורה הקפידה על עוות המדות, פן תצא תקלה על ידי זה, שיראה הרואה שמודדין כך וידמה לו שכך היא מדת העיר, וימדד כן לאחר שאינו יודע גם כן את...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 62:9

ט:צריך למדוד ולשקול בעין יפה, שיהיה עודף על המדה, שנאמר, איפה שלמה וצדק יהיה -לך. מה תלמוד לומר וצדק. אמרה תורה, צדק משלך ותן לו – בבא בתרא פח: חושן משפט סימן רל”א סעיף י”ד One must measure and weigh with a generous eye, so that there will be a little more beyond the measure. As it says “a full...

0

Chevron

This Shabbos, 18 Av, marks the 80th yahrzeit of those killed in the 1929 massacre in Chevron. The message of Slabodka, the yeshiva that relocated there before the massacre, is realizing the potential and dignity of every person you encounter. Dan Slonim Hy”d not of the yeshiva, although he was always there when they needed assistance. As he was for...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 62:8

ח:כתיב, לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה, לא-יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה, אבן שלמה וצדק יהיה-לך, איפה שלמה וצדק יהיה-לך וגו’. ותבת בכיסך וכן תבת בביתך, נראות לכאורה כמיתרות, ודרשו רבותינו זכרונם לברכה, לא-יהיה לך בכיסך, ממון. מה טעם, משום אבן ואבן. לא-יהיה לך בביתך, צרכיך. מה טעם, משום איפה ואיפה. אבל אבן שלמה וצדק אם...

3

Qitzur Shulchan Arukh – 62:7

ז: המודד או שוקל חסר לחברו או אפילו לנכרי, עובר בלאו, שנאמר, לא תעשו עול במדה במשקל ובמשורה – ועין לקמן סימן קפ”ב סעיף א’ וסעיף ד’. וענש המדות והמשקלות קשה מאד, שאי אפשר למודד או לשוקל שקר לשוב בתשובה הגונה, שאינו יודע מה ולמי ישיב. ואף שיעשה צרכי רבים, אין זאת תשובה הגונה. – רל”א One who measures or...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 62:6

ו: מותר לחנוני לחלק קליות ואגוזים לתינוקות, כדי להרגילם שיקנו ממנו. וכן יכול למכור בזול יותר מהשער, כדי שיקנו ממנו, ואין בני השוק יכולין לעכב עליו A store-owner may give out seeds and nuts to children so as to get them [i.e. their parents] in the habit of shopping by him. Similarly, he may sell at a cheaper price than...

1

Qitzur Shulchan Arukh 62:5

ה: וכן אסור לערב מעט פרות רעים בהרבה פרות יפים כדי למכרם בחזקת יפים, או לערב משקה רע ביפה. ואם היה טעמו נכר, מתר לערב, כי הלוקח ירגיש Similarly, it is forbidden to mix a few bad fruits with many good fruits in to order to sell them under the presumption of [them all being] good, or to mix some...

1

Qitzur Shulchan Arukh 62:4

ד: מי שיש לו איזה דבר למכור, אסור לו ליפותו כדי לרמות בו, כגון להשקות בהמה מי סבין שמנפחין וזוקפין שערותיה כדי שתראה שמנה, או לצבוע כלים ישנים כדי שיתראו כחדשים, וכל כיוצא בזה One who has some item to sell, is forbidden for him to beautify it in order to thereby fool [prospective buyers]. For example, [it is forbidden]...

7

9/11 and How to Effect Permanent Change

(Significantly expanded in response to writing on the subject for Yashar, the magazine of The Mussar Institute. -micha) I The most powerful High Holidays experience of my life was eight years ago. A week before I went to an office from which one could still see the World Trace Center. By that Rosh haShanah I hadn’t yet returned to work...

0

Qitzur Shulchan Arukh 62:3

ג: הנושא ונותן באמונה, אינו חושש לאונאה. כיצד. חפץ זה בכך וכך לקחתיו, כך וכך אני רוצה להשתכר בו, אע”פ שהוא נתאנה בלקיחתו, וכל המתאנה אינו רשאי להונות אחרים בשביל זה, מכל מקום זה מתר, שהרי זה כמפרש לו, שלא יסמך על שוי המקח אלא על הדמים שנתן הוא בעדו Someone who buys and sells with trustworthiness never has to...

0

תשעה באב

אמא! אמא! Memories of a more recent churban… Last year, Nariman House was a way-station in Mumbai for lost Israelis searching India for spirituality, and a place where a Jew in a strange place on business could feel at home. A center for reconnecting with one’s heritage for people who were so far from Jewish centers. Last year, the building...

0

Tanakh and Allegory

Someone on scjm asked the following question: Mainly for those who think some of the tanach is parable Tanach parable or historical? How much is parable & how much is historical? all parable? parable up to exodus? parable to david & goliath? up to Samson & Delilah? Discovery of the lost scrolls? A somewhat remedial question, but one I think...

0

Qitzur Shulchan Arukh 62:2

ב: כשם שיש אסור אונאה במשא ומתן, כך יש אסור אונאה בשכירות ובקבלנות ובחילוף מטבע Just as there is a prohibition of cheating in buying and selling, so too there is a prohibition of cheating in hiring, contract work, or money exchange. I think this required spelling out because of the definition of ona’ah. By default, the relevant value of...

1

Qitzur Shulchan Arukh 62:1

סִימָן סב – הִלְכוֹת מַשָּׂא וּמַתָּן Chapter 62: Laws of Buying and Selling א: צריך לזהר מאד שלא להונות את חברו. וכל המאנה את חברו, בין שהמוכר מאנה את הלוקח, בין שהלוקח מאנה את המוכר, עובר בלאו, שנאמר, וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל-תונו איש את-אחיו. והיא השאלה הראשונה ששואלין את האדם בשעה שמכניסין אותו לדין, נשאת...

0

How Should I Respond? — Part II: Email from Agudah

I received the following in my email box. I am heartened to see that we as a community are seeking constructive response. I am writing to friends and supporters of Agudath Israel to call your attention to an important gathering for the men of our community tomorrow night, Tuesday, 7 Menachem Av/July 28, in the Ohr Hachayim Viznitz Hall, 1824...

3

How Should I Respond?

When they gossip in Vilna, they desecrate Shabbos in Paris. – Rav Yisrael Salanter Some take Rav Yisrael Salanter’s causality to be metaphysical. I don’t think that fits R’ Yisrael’s general approach to life. Mussar is fully comprehensible without invoking metaphysical concepts. I would instead say it’s more likely to be very rationalistic psychology. In two ways: 1- It fosters...

0

Parashas Matos and Kol Nidre

My neighbor, R’ Eli Radinsky, recently drew the following similarity to my attention. There is an obligation to begin add time to Yom Kippur, an obligation true of Shabbos and every holiday, but happens to be derived from a verse about Yom Kippur. (“You shall afflict yourselves on the ninth of the month in the evening, from evening to evening,...

2

Finding Spirituality

R’ Rich Wolpoe shared with us on Avodah this challenge: My friend’s thesis is that Judaism w/o Qabbalah or Hassidus is mechanical and lifeless. And so he challenged me as follows: To List aspects of Jewish Spirituality that were devoid of Qaballah or Hassidus. I came up with my own list. Any other takers out there? Caveat: Remember that a...

TiDE and Slabodka

(The previous post was off topic, but on the blog. This post is on topic, but posted elsewhere.) Rabbi Rich Wolpoe posted to the Nishma blog an exchange we had by email. Here are some snippets of things I say in the post and consequent dialog (so far): Look how similar TIDE [Torah im Derech Eretz] and Slabodka are in...

3

Natural Morality and Halakhah

What’s the relationship between a human’s intuitive sense of what’s moral and halachic mandate? There is a tendency in some circles to describe the Torah as though halakhah was the sum total of the guidelines Hashem gave us for behavior. This is belied by a number of the mitzvos that require we follow some sense of “right” or “holy” that...

0

1984, NewSpeak and the Holy Language

A long while back I wrote some thoughts on the dispute between the Ramban and the Rambam about what makes Hebrew the holy language, in the context of a general dispute over the context of qedushah. The Rambam says that Hebrew’s holiness comes from it having no native expletives, even sexual organs are identified by euphemisms or loan words. The...

0

How Great Are Your Works

Not my usual speed for a blog entry, but I saw this and was nispael (awed). It’s a video of what does on within a cell. How much Divine Wisdom there is in just one microscopic little spot within the world, and how easy it is to take for granted! (If you do not see a video below this sentence,...