Aspaqlaria Blog

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:16

טז: אסור לקנות תבואה או שאר דבר בהקדמת מעות, ושיתן לו את התבואה לאחר זמן, דחישינן שמא בינתים תתיקר התבואה אחר כך בזמן שיתן לו את התבואה, ונמצא הלוקח נוטל יותר משעור מעותיו בשביל שהקדים את המעות. אבל אם יש להמוכר גם עתה כל התבואה שהוא מוכר, אע”פ שלא יתננה ללוקח עד לאחר זמן מתר, כי מה שיש להאדם יכול...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:15

טו: ובאפן זה יכולין להועיל, כגון ראובן שצריך למעות בניסן, הולך אצל שמעון, ושמעון נותן לו שטר חוב על עצמו, שהוא חיב לפרע לראובן מאה זהובים בחדש תשרי – וכנגד זה נותן גם ראובן שטר חוב כזה לשמעון, שהוא חיב לפרוע לו מאה זהובים בתשרי, כדי שיהא שמעון בטוח, והולך ראובן ומוכר את שטר החוב שיש לו על שמעון ללוי...

0

Finding the Means to Return to Your Ideal You

Many thanks to Jon Baker for recording my talk before selichos at the Yavneh Minyan last motza’ei Shabbos. The material: An audio recording is here. And here is the handout. The first two pages were the topic of the opening of the talk, about the Rambam’s two kinds of vidui. The second sheet contains quotes from Mesilas Yesharim discussing the...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:14

יד: מי שיש לו שטר חוב על חברו מתר למכרו לאחר בפחות, ואפלו קדם זמן הפרעון. ויכתב המוכר להלוקח, אני מוכר לך שטר זה, וקני לך איהו וכל שעבודו. וצריך שיהא האחריות על הלוקח. רק אחריות שבא מחמת המוכר, כגון שהשטר פרוע וכדומה, יכול להיות על המוכר. וכשם שיכול למכר את השטר לאחר בפחות, כמו כן יכול למכרו גם להלוה...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:13

יג: דבר שיש לו שער ידוע, אסור למכרו ביותר מן השער מפני שממתין לו את המעות. אבל דבר שאין לו שער ידוע, אע”פ שאם היה נותן לו עתה את המעות, היה נותנו לו בפחות, ובשביל שהוא ממתין את המעות מוכר לו קצת ביותר, מתר. ובלבד שלא יעלהו הרבה – וכתוב בחוות דעת, דהינו שתות או יותר עד שנכר לכל שבשביל...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:12

יב: המלוה מעות על משכון בית או שדה או מקום בבית הכנסת והמלוה יקח את הפרות מהמשכון, צריך להיות בנכיתא, דהינו שינכה לו מן החוב דבר קצוב לכל שנה, שזו תהיה השכירות שנותן המלוה. ואפלו השכירות שוה יותר ממה שקצבו ביניהם, מתר. אבל לא יחזר המלוה וישכירו להלוה עצמו. ועוד יש בענין משכנתא, הרבה חלוקי דינים, ואין לעשות כי אם...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 65:11

יא: אסור להלוות לאחד סאה תבואה שיחזיר לו אחר כך סאה תבואה, אפלו מין במינו, כי שמא תתיקר בינתים התבואה ונמצא זה מחזיר יותר ממה שלוה. אך יעשנו דמים, שאם תתיקר התבואה לא יתן לו רק הדמים. ואם יש ללוה אפלו רק מעט ממין זה, מתר ללות אפלו כמה כורין. וכן אם יש לאותו מין שער קבוע בשוק, מתר ללוות,...

0

Eight Years…

This song tells the based-on-truth story of someone who was saved from the Sbarro’s bombing on August 9th 2001. Then, after his return to New York, he missed work a month later to stay with someone while their father underwent surgery — thereby missing work that Tuesday morning at Cantor Fitzgerald, in the World Trade Center, in One World Trade...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:10

י: אפלו טובת הנאה שאינה ממון, אסור להמלוה להנות מן הלוה, כגון שאם המלוה הוא בעל מלאכה, והלוה הזה אין דרכו לתן לו מלאכה בפעם אחרת, רק עתה מחמת שהלוהו רוצה לתת לו מלאכתו, אסור – קס Even in the “benefit of pleasure” [ie: the satisfaction one feels in doing a favor for someone], which has no monetary value, it...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:9

ט: אם לא היה הלוה רגיל להקדים להמלוה שלום בפעם אחרת, אסור להקדים לו, ואסור לכבדו באיזה כבוד בבית הכנסת או במקום אחר, אם לא היה רגיל כן גם בפעם אחרת. וכן שאר רבית דברים בעלמא אסור, שנאמר נשך כל דבר אשר ישך, אפלו דבור אסור. וכן המלוה מזהר על ריבית דברים, כגון אם אומר להלוה, הודיעני אם יבא פלוני...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:8

ח: צריך המלוה לזהר שלא להנות מן הלוה, שלא מדעתו כל זמן שמעותיו בידו, אפלו בדבר שהיה עושה לו אף אם לא הלוהו. שכיון שנהנה שלא ברשותו, נראה שסומך עליו שבשביל מעותיו שבידו ימחל לו. אבל אם נהנה ממנו מדעתו, מתר בדבר שהיה עושה לו אף אם לא הלוהו, ובלבד שלא יהא דבר של פרהסיא – ק”ס The borrower must...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:7

ז: אם אחד מלוה מעותיו לחברו על זמן מה, כדי שיחזור זה וילוהו פעם אחרת סך יותר לזמן כזה או סך כזה לזמן ארך יותר, זוהי רבית גמורה. ואם מלוה לו על מנת שילוה לו פעם אחרת סך כזה לזמן כזה, יש אומרים שגם כן אסור, ויש אומרים דמתר. ויש להחמיר. אך אם לא התנו כן אלא שהוא מלוה לו...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:6

ו: אסור להקדים את הרבית או לאחר אותה. כיצד. היה ראובן רוצה ללוות משמעון מעות, ומקדים ושולח לו מתנה ופרש לו בשביל שילוהו, או שהיא מתנה מרבה, דמסתמא הוי כאלו פרש לו שהיא בשביל שילוהו, זוהי רבית מקדמת. לוה ממנו והחזיר לו מעותיו, והיה שולח לו מתנה בשביל מעותיו שהיו בטלות אצלו, זוהי רבית מאחרת If is forbidden to pay...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:5

ה: אפלו אומר לו הלוה בשעת נתינת הרבית שהוא נותנה לו במתנה, גם כן אסור לקבלה ממנו. אבל אם כבר לקח ממנו רבית, והמלוה עושה תשובה, ורוצה להחזירה להלוה והוא מוחל לו, מתר Even if the borrower says to him at the time of paying the extra that it’s a gift, it is also prohibited to accept it from him....

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:4

ד: אפלו אם הלוה נותן לו יותר מדעתו בשעת הפרעון, שלא התנה עמו, ואינו אומר שנותנו לו בשביל רבית, גם כן אסור Even if the borrower gives him extra by his own decision at the time of repayment, without it being agreed between them, and he never even says it’s interest, it too is prohibited. I think this din as...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:3

ג: אפלו לא פסק עמו את הרבית בשעת הלואה, אלא שהלוה לו בחנם עד זמן פלוני, או שמכר לו איזה סחורה בהקפה עד זמן פלוני, או שחיב לו בענין אחר לשלם לו, יהיה מאיזה ענין שיהיה, ובהגיע זמן הפרעון פוסק לו איזה דבר בשביל שירחיב לו את הזמן, גם זאת היא רבית Even if he didn’t settle the among of...

0

Modern Consciousness and Mesorah

The Chief Rabbi Sir Jonathan Sacks wrote the following in an article included in the 1992 book, Rabbinic Authority and Personal Autonomy (Dr. Moshe Sokol ed.), pp. 165-167: [S]urely we are sociologically and philosophically sophisticate enough to realize — given the wealth of studies on this very point — that it is this modern consciousness that is radically subversive of...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 65:2

ב: מי שנכשל ולקח רבית, מחיב להחזירהו – מלבד רבית מקדמת ורבית מאחרת דלקמן סעי’ ו’ – קס”א Someone who stumbled and did take interest is obligated to return it; except for an increase collected before the loan, or one collected after the loan, as we shall see in law #6. Given that the violation is a lack of fraternal...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 65:1

סִימָן סה – הִלְכוֹת רִבִּית Chapter 65: Laws of Interest א: לפי שנפשו של אדם בטבעו חומד ומתאוה אל הממון, וקרוב יותר שיהא האדם נכשל באסור רבית מבשאר אסורין שבממון, כי בגזל ואונאה וכדומה, הרי משגיח על עצמו שלא יהא נגזל ושלא יתאנה, וגם זה שהוא רוצה לגזול או להונות את חברו, לפעמים הוא נמנע מחמת בושה או מחמת יראה,...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 64

סִימָן סד – שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה בְּדָבָר הָאָסוּר Chapter 64: Not to Conduct Business in Prohibited Items א: כל דבר שאסור מן התורה באכילה, אע”פ שהוא מתר בהנאה, אם הוא דבר המיחד למאכל, אסור לעשות בו סחורה אם להלוות עליו. ואפלו לקנתו להאכילו לפועלו אינו יהודי, אסור. אבל דבר שאינו עומד לאכילה, כגון סוסים וחמורים, מתר לעשות בהם סחורה. וחלב...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 63:5

ה: לא יבקש מחברו שיאכל אצלו כשהוא יודע שלא יאכל. לא יתן לו מתנה כשהוא יודע שלא יקבל, וכן כל כיוצא בזה, שהוא אחד בפה ואחד בלב. יראה לחברו שהוא מכבדו, ואין כונתו שלמה, אסור, אלא יהא תמיד פיו ולבו שוים, וינהג בשפת אמת ורוח נכון ולב טהור Don’t invite a friend to eat by you when you know he...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 63:4

ד: אסור לגנב דעת הבריות – פרוש לרמות בדברים, אע”פ שאין בו חסרון ממון, אפלו דעת עובד כוכבים. ולכן אסור למכר לו בשר נבלה בחזקת שחוטה. אם מוכר איזה דבר שיש בו מום, אע”פ שהדבר שוה כמו שהוא מוכרו לו, מכל מקום צריך להודיע להלוקח את המום – ועין לקמן סימן קפ”ב סעיף ד’ – ובמתנה לכא משום גנבת דעת...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 63:3

ג: מי שיש לו שם כנוי לגנאי, אף- על-פי שהוא רגיל באותו כנוי, ואינו מתביש בו, אם זה כונתו לבישו, אסור לקרתו בכנוי זה, משום אונאת דברים Someone who has an insulting nickname, even if he is already used to that nickname and isn’t embarrassed by it, if someone’s intent is to embarrass him, one may not call him by...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 63:2

ב: כיצד הוא אונאת דברים. לא יאמר לחברו, בכמה אתה רוצה לתן חפץ זה, והוא אינו רוצה לקנתו. היה אחד מבקש לקנת תבואה, לא יאמר לו, לך אצל פלוני, והוא יודע שאין לו למכר. אם היה חברו בעל תשובה לא יאמר לו, זכור מעשיך הראשונים. אם באו יסורים על חברו, רחמנא לצלן, לא יאמר לו כדרך שאמרו חברי איוב לאיוב,...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 63:1

סִימָן סג – אָסוּר לְהוֹנוֹת בִּדְבָרִים וְלִגְנֹב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת Chapter 63: It is Prohibited to Use Hurtful Speech or to Misinform People א: כשם שאונאה אסורה במקח וממכר, כך אסורה אונאה בדברים, שנאמר ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך, זו אונאת דברים. וגדולה אונאת דברים מאונאת ממון, שזה נתן להשבון וזה לא נתן להשבון, זה בממונו וזה בגופו. והצועק...