Don’t Forget Daf Alef!

You may also like...

4 Responses

  1. Neil Harris says:

    Great. I actually emailed two people today about the “gate”/aron. This post is really hashgacha pratis. Any idea about the origin on WHY this image? Aside from the pasuk quoted above?

    • micha says:

      Formal gate or Royal Arch. An aron wouldn’t have the fence across the bottom. I think you’re over-analyzing a printer’s decision. Maybe just because it’s pretty and frames the text well — it’s rectangular and leaves the middle empty. I was just suggesting a meditation, not a cause.

  2. Shmuel says:

    Both the Tanya and Nefesh HaCHaim (among others I’m sure) make a prerequisite to learning every day the acceptance of Ohl Malchut Shamayim and teshuva…

    • micha says:

      The Tanya makes it a precondition.

      The Nefesh haChaim (4:7) has a different mashal, and I think the difference between them is all the difference between Chassidus and Yeshivish:
      כשרז”ל עוד (שבת ל”א) משל לאדם שאמר לשלוחו העלה לי כור של חטים לעליה כו’ א”ל עירבת לי בהן קב חומטין א”ל לא. א”ל מוטב שלא העלית. וקאי על אמצע העסק בתבואות חכמת התורה שראוי ג”כ לערב בתוכו יראתו ית’. כדי שתתקיים תלמודו בידו. ולכן סמך אצלו הברייתא תני דבי ר”י מערב אדם קב חומטין בכור של תבואה ואינו חושש.

      This is line with his earlier mashal of yir’as Shamayim as the storehouse / silo, and Torah as the grain stored (4:5):
      ולפי ערך גודל אוצר היראה אשר הכין לו האדם. כן ע”ז הערך יוכל ליכנס ולהשתמר ולהתקיים בתוכו תבואות התורה כפי אשר יחזיק אוצרו. כי האב המחלק תבואה לבניו. הוא מחלק ונותן לכל א’ מדת התבוא’ כפי אשר יחזיק אוצרו של הבן אשר הכין ע”ז מקודם. שאף אם ירצה האב וידו פתוחה ליתן לו הרבה. אמנם כיון שהבן אינו יכול לקבל יותר מחמת שאין אוצרו גדול כ”כ שיוכל להחזיק יותר. גם האב א”א לו ליתן לו עתה יותר. ואם לא הכין לו הבן אף אוצר קטן. גם האב לא יתן לו כלל. כיון שאין לו מקום משומר שתתקיים אצלו. כן הוא ית”ש ידו פתוחה כביכול להשפיע תמיד לכל איש מעם סגולתו רב חכמה ובינה יתירה. ושתתקיים אצלם ויקשרם על לוח לבם.

      So, to R’ Chaim Volozhiner, yir’as Shamayim is described for its utility in internalizing Torah. The Tanya makes learning a means to gain yir’as Shamayim. (I have a theory, though, that Nefesh haChaim vol 4 is not comprehensible without the prior three chalaqim, which have an emphasis on tiqun ha’olam in the Ari’s sense through tiqun of the self. In which case, we have to explain why the shiurim that R’ Yitzchaq put in shaar 4 has such a limud-centric orientation. I don’t have an answer I am entirely happy with, and in any case, this comment is long enough.)

      R; Chaim stands in contrast to the Gra, at least in Even Sheleimah 1:11, who says that middos are the garden and Torah is the water that nourishes them — and especially yir’ah:
      עניו התורה לנפש דוגמת המטר לארץ שמצמיח מה שנזרע בה סם חיים או סם מות. כן בתורה מצמיח מה שבלבו אם לבו טוב תגדיל יראתו. ואם בלבו שורש פורה ראש ולענה יגדיל השנאה בלבו. כמ״ש “צדיקים ילכו בם ופושעים יבשלו בם” וכמ״ש “למיימינים בה סמא דחיי . ולמשמאילים בה סמא דמותא” . ע״כ צריך לפנות לבו בכל יום קודם הלימוד ואחריו מעיפוש הדיעות והמדות ביראת חטא ומע״ט

And your thoughts...?

%d bloggers like this: