Category: QSA 65: Interest

1

Qitzur Shulchan Arukh – 65:1

סִימָן סה – הִלְכוֹת רִבִּית Chapter 65: Laws of Interest א: לפי שנפשו של אדם בטבעו חומד ומתאוה אל הממון, וקרוב יותר שיהא האדם נכשל באסור רבית מבשאר אסורין שבממון, כי בגזל ואונאה וכדומה, הרי משגיח על עצמו שלא יהא נגזל ושלא יתאנה, וגם זה שהוא רוצה לגזול או להונות את חברו, לפעמים הוא נמנע מחמת בושה או מחמת יראה,...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 65:2

ב: מי שנכשל ולקח רבית, מחיב להחזירהו – מלבד רבית מקדמת ורבית מאחרת דלקמן סעי’ ו’ – קס”א Someone who stumbled and did take interest is obligated to return it; except for an increase collected before the loan, or one collected after the loan, as we shall see in law #6. Given that the violation is a lack of fraternal...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:3

ג: אפלו לא פסק עמו את הרבית בשעת הלואה, אלא שהלוה לו בחנם עד זמן פלוני, או שמכר לו איזה סחורה בהקפה עד זמן פלוני, או שחיב לו בענין אחר לשלם לו, יהיה מאיזה ענין שיהיה, ובהגיע זמן הפרעון פוסק לו איזה דבר בשביל שירחיב לו את הזמן, גם זאת היא רבית Even if he didn’t settle the among of...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:4

ד: אפלו אם הלוה נותן לו יותר מדעתו בשעת הפרעון, שלא התנה עמו, ואינו אומר שנותנו לו בשביל רבית, גם כן אסור Even if the borrower gives him extra by his own decision at the time of repayment, without it being agreed between them, and he never even says it’s interest, it too is prohibited. I think this din as...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:5

ה: אפלו אומר לו הלוה בשעת נתינת הרבית שהוא נותנה לו במתנה, גם כן אסור לקבלה ממנו. אבל אם כבר לקח ממנו רבית, והמלוה עושה תשובה, ורוצה להחזירה להלוה והוא מוחל לו, מתר Even if the borrower says to him at the time of paying the extra that it’s a gift, it is also prohibited to accept it from him....

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:6

ו: אסור להקדים את הרבית או לאחר אותה. כיצד. היה ראובן רוצה ללוות משמעון מעות, ומקדים ושולח לו מתנה ופרש לו בשביל שילוהו, או שהיא מתנה מרבה, דמסתמא הוי כאלו פרש לו שהיא בשביל שילוהו, זוהי רבית מקדמת. לוה ממנו והחזיר לו מעותיו, והיה שולח לו מתנה בשביל מעותיו שהיו בטלות אצלו, זוהי רבית מאחרת If is forbidden to pay...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:7

ז: אם אחד מלוה מעותיו לחברו על זמן מה, כדי שיחזור זה וילוהו פעם אחרת סך יותר לזמן כזה או סך כזה לזמן ארך יותר, זוהי רבית גמורה. ואם מלוה לו על מנת שילוה לו פעם אחרת סך כזה לזמן כזה, יש אומרים שגם כן אסור, ויש אומרים דמתר. ויש להחמיר. אך אם לא התנו כן אלא שהוא מלוה לו...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:8

ח: צריך המלוה לזהר שלא להנות מן הלוה, שלא מדעתו כל זמן שמעותיו בידו, אפלו בדבר שהיה עושה לו אף אם לא הלוהו. שכיון שנהנה שלא ברשותו, נראה שסומך עליו שבשביל מעותיו שבידו ימחל לו. אבל אם נהנה ממנו מדעתו, מתר בדבר שהיה עושה לו אף אם לא הלוהו, ובלבד שלא יהא דבר של פרהסיא – ק”ס The borrower must...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:9

ט: אם לא היה הלוה רגיל להקדים להמלוה שלום בפעם אחרת, אסור להקדים לו, ואסור לכבדו באיזה כבוד בבית הכנסת או במקום אחר, אם לא היה רגיל כן גם בפעם אחרת. וכן שאר רבית דברים בעלמא אסור, שנאמר נשך כל דבר אשר ישך, אפלו דבור אסור. וכן המלוה מזהר על ריבית דברים, כגון אם אומר להלוה, הודיעני אם יבא פלוני...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:10

י: אפלו טובת הנאה שאינה ממון, אסור להמלוה להנות מן הלוה, כגון שאם המלוה הוא בעל מלאכה, והלוה הזה אין דרכו לתן לו מלאכה בפעם אחרת, רק עתה מחמת שהלוהו רוצה לתת לו מלאכתו, אסור – קס Even in the “benefit of pleasure” [ie: the satisfaction one feels in doing a favor for someone], which has no monetary value, it...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 65:11

יא: אסור להלוות לאחד סאה תבואה שיחזיר לו אחר כך סאה תבואה, אפלו מין במינו, כי שמא תתיקר בינתים התבואה ונמצא זה מחזיר יותר ממה שלוה. אך יעשנו דמים, שאם תתיקר התבואה לא יתן לו רק הדמים. ואם יש ללוה אפלו רק מעט ממין זה, מתר ללות אפלו כמה כורין. וכן אם יש לאותו מין שער קבוע בשוק, מתר ללוות,...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:12

יב: המלוה מעות על משכון בית או שדה או מקום בבית הכנסת והמלוה יקח את הפרות מהמשכון, צריך להיות בנכיתא, דהינו שינכה לו מן החוב דבר קצוב לכל שנה, שזו תהיה השכירות שנותן המלוה. ואפלו השכירות שוה יותר ממה שקצבו ביניהם, מתר. אבל לא יחזר המלוה וישכירו להלוה עצמו. ועוד יש בענין משכנתא, הרבה חלוקי דינים, ואין לעשות כי אם...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:13

יג: דבר שיש לו שער ידוע, אסור למכרו ביותר מן השער מפני שממתין לו את המעות. אבל דבר שאין לו שער ידוע, אע”פ שאם היה נותן לו עתה את המעות, היה נותנו לו בפחות, ובשביל שהוא ממתין את המעות מוכר לו קצת ביותר, מתר. ובלבד שלא יעלהו הרבה – וכתוב בחוות דעת, דהינו שתות או יותר עד שנכר לכל שבשביל...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:14

יד: מי שיש לו שטר חוב על חברו מתר למכרו לאחר בפחות, ואפלו קדם זמן הפרעון. ויכתב המוכר להלוקח, אני מוכר לך שטר זה, וקני לך איהו וכל שעבודו. וצריך שיהא האחריות על הלוקח. רק אחריות שבא מחמת המוכר, כגון שהשטר פרוע וכדומה, יכול להיות על המוכר. וכשם שיכול למכר את השטר לאחר בפחות, כמו כן יכול למכרו גם להלוה...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:15

טו: ובאפן זה יכולין להועיל, כגון ראובן שצריך למעות בניסן, הולך אצל שמעון, ושמעון נותן לו שטר חוב על עצמו, שהוא חיב לפרע לראובן מאה זהובים בחדש תשרי – וכנגד זה נותן גם ראובן שטר חוב כזה לשמעון, שהוא חיב לפרוע לו מאה זהובים בתשרי, כדי שיהא שמעון בטוח, והולך ראובן ומוכר את שטר החוב שיש לו על שמעון ללוי...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:16

טז: אסור לקנות תבואה או שאר דבר בהקדמת מעות, ושיתן לו את התבואה לאחר זמן, דחישינן שמא בינתים תתיקר התבואה אחר כך בזמן שיתן לו את התבואה, ונמצא הלוקח נוטל יותר משעור מעותיו בשביל שהקדים את המעות. אבל אם יש להמוכר גם עתה כל התבואה שהוא מוכר, אע”פ שלא יתננה ללוקח עד לאחר זמן מתר, כי מה שיש להאדם יכול...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:17

יז: ואם הקבע השער לתבואה, יכול לקנות בהקדמת מעות כפי השער, אע”פ שאין להמוכר כלום, שהריאפלו תתיקר אחר כך התבואה, אין הלוקח מרויח במה שהקדים את המעות, כיון שהיה יכול לקנות אז תבואה במעותיו בשער זה. ומאחר שפסק בהתר, אע”פ שנתיקרה אחר כך התבואה, בשעת הפרעון, ואינו רוצה לתת לו את התבואה שפסק עליה, יכול לשומה על סחורה אחרת שיתן...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:18

יח: מי שיש לו סחורה שנמכרת כאן בזול ובמקום אחר ביקר,ואמר לו חברו: תנה לי סחורה זאת ואוליכנה למקום היקר ואמכרנה שם ואעשה צרכי במעות עד זמן פלוני, ואפרענה לך כפי מה שהיה שוה שם לאחר נכיון ההוצאות שעלו על הסחורה, אם האחריות בהליכה היתה על הלוקח, אסור. ואם האחריות על המוכר, מתר. והוא שיתן להלוקח איזה דבר בשביל טרחו...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 65:19

יט: מתר להלוות לחברו מאה דינרין שיקנה בהם סחורה על היריד, ובשובם לביתם יתן לו הלוה מאה ועשרים דינרין בעדה, ובלבד שיקבל המלוה את הסחורה ויוליכנה לביתו ותהיה אחריות הדרך על המלוה, דהוי כמו שיש לו חלק ברוח הסחורה, הואיל ומקבל עליו אחריות – קע”ג It is permited for one to lend his friend 100 dinar so that he could...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 65:20

כ: ראובן שהולך למקום שקונים סחורה בזול, יכול שמעון לומר לו, הבא לי סחורה משם ואני אתן לך רוח כך וכך, ובלבד שתהא אחריות הסחורה על ראובן עד שהוא מוסרה לשמעון If Re’uvein is traveling to a place where they sell some product cheaply, Shim’on is allowed to say to him, “Bring me merchandise from there, and I will give...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 65:21

כא: מתר להרבות שכר הקרקע. כיצד. השכיר לו את החצר ואמר לו קדם שהחזיק בו, אם תתן לי את השכירות מיד, הרי הוא לך בעשרה זהובים לשנה. ואם תשלם לי בכל חדש, תתן לי בעד כל חדש זהוב אחד, מתר. והטעם בזה, משום דמצד הדין שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף . הלכך כאשר לוקח ממנו זהוב בכל חדש, דהוו להו...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:22

כב: ודוקא בשכירות קרקע מתר לו להרבות בענין הזה, מפני שהקרקע נקנית לו מיד. אבל להרבות בשכירות פועל, אסור בענין זה, דהינו שאם שוכר את האדם שיעשה לו מלאכתו לאחר זמן ומקדים לו שכרו היום קדם שנכנס למלאכה ובשביל זה יעשה לו את המלאכה בפחות מן הראוי, זאת אסור, דכיון דהפועל אינו משתעבד מהשתא הוי ליה כמו הלואה. אך אם...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:23

כג: מתר להרבות בנדונית חתנים, כגון שפסק נדוניא לבתו והתנה עם חתנו שכל שנה שיניח אצלו את הנדוניא יתן לו כך וכך שכר, מתר, שאין זה אלא כמוסיף לו נדוניא, וכאלו אמר לו אני נותן לך מתנה כך וכך לזמן פלוני. ואם לא אתן לך לזמן פלוני, עוד אני מוסיף לך כך וכך, דמתר. ודוקא כשהתנו כן מיד בשעת כתיבת...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 65:24

כד:ישראל שלוה מעובד כוכבים ברבית, וישראל אחר יהיה ערב, עם הוא בענין שאין העובד כוכבים יכול לתבוע תחלה אלא את הלוה, ואך כשלא יהיה אפשר לגבות מן הלוה, אז יכול לתבוע מן הערב, מתר. אבל אם הוא בענין שהעובד כוכבים יכול לתבוע תחלה את הערב, אם כן, הוי כאלו הערב לוה מן העובד כוכבים והלוה לישראל הלוה ואסור. וכן עובד...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 65:25-26

(I missed Friday, so as to discourage that happening, I’m going to force myself to make it up today. There will be two se’ifim in today’s post.) כה: עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁאָמַר לְיִשְׂרָאֵל, לְוֵה בִּשְׁבִילִי מָעוֹת בְּרִבִּית מִיִּשְׂרָאֵל עַל מַשְׁכּוֹן זֶה, אוֹ אֲפִלּוּ אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ מַשְׁכּוֹן אֶלָּא שְׁטַר- חוֹב, וְהַמַּלְוֶה סוֹמֵךְ אֶת עַצְמוֹ רַק עַל הַמַּשְׁכּוֹן אוֹ עַל הַשְּׁטָר שֶׁל...