Category: Business Ethics – QSA

2

Torah im Small Jugs

What is the role of the laws of business listed in Choshein Mishpat (the quarter of the Tur and Shulchan Aruch on financial matters)? One approach could be that working for income is a necessary evil. It’s Hashem’s punishment to Adam for eating the forbidden fruit — “with the sweat of the brow shall you eat bread” (Bereishis 3:19). However,...

0

Semag – why we’re still in galus

The Semag (Seifer Mitzvos Gadol; written by R’ Moshe from Coucy, France early 13th cent., one of the last Tosafosts, a student of R’ Yehudah haChasid, and an admirer of the Rambam) writes the following in Asei #74 (“Returning Stolen Items”): כבר דרשתי לגלות ירושלים אשר בספרד ולשאר גלויות אדום כי עתה שהאריך הגלות יותר מדאי יש לישראל להבדיל מהבלי...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 190:3

ג: כְּשֵׁם שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר בְּגוּפוֹ שֶׁלֹּא לְאַבְּדוֹ וְשֶׁלֹּא לְקַלְקְלוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַזִּיקוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, “הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֩ וּשְׁמֹ֨ר נַפְשְׁךָ֜ מְאֹ֗ד”, כָּךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּמָמוֹנוֹ שֶׁלֹּא לְאַבְּדוֹ וְשֶׁלֹּא לְקַלְקְלוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַזִּיקוֹ. וְכָל הַמְשַּׁבֵּר כְּלִי, אוֹ קוֹרֵעַ בֶּגֶד, אוֹ מְאַבֵּד מַאֲכָל אוֹ מַשְׁקֶה אוֹ מְמָאֲסָם, אוֹ זוֹרֵק מָעוֹת לְאִבּוּד, וְכֵן הַמְקַלְקֵל שְׁאָר כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיֵהָנוּ בוֹ בְּנֵי אָדָם, עוֹבֵר בְּלֹא-תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר,...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 190:2

ב: וְכֵן כָּל מִכְשׁוֹל שֶׁיֶשׁ בּוֹ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, מִצְוַת-עֲשֵׂה לַהֲסִירוֹ וּלְהִשָׁמֵר מִמֶּנּוּ וּלְהִזָּהֵר בַּדָּבָר יָפֶה, שֶׁנֶּאֱמַר, “הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֩ וּשְׁמֹ֨ר נַפְשְׁךָ֜ מְאֹ֗ד”. וְאִם הִנִּיחַ וְלֹא הֵסִיר אֶת הַמִּכְשׁוֹלִים הַמְבִיאִים לִידֵי סַכָּנָה, בִּטֵּל מִצְוַת-עֲשֵׂה וְעָבַר בְּ“וְלֹֽא־תָשִׂ֤ים דָּמִים֙”., כְּגוֹן אִם סֻלָּם רָעוּעַ עוֹמֵד בְּבֵיתוֹ וַחֲצֵרוֹ, וְכֵן הַמְגַדֵּל כֶּלֶב רָע Similarly, any stumbling block [or danger in general] that has some risk to lives,...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 190:1

סִימָן קצ – הִלְכוֹת [מַעֲקֶה] שְמִירַת הַגּוּף וּבַל תַּשְחִית 190: Laws of [Railings,] Personal Care, and Not Wasting א:מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת מַעֲקֶה לְגַגּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, “וְעָשִׂ֥יתָ מַעֲקֶ֖ה לְגַגֶּ֑ךָ”. גֹּבַהּ הַמַּעֲקֶה אֵינוֹ פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, וִיהֵא חָזָק כְּדֵי שֶׁיִשָׁעֵן אָדָם עָלָיו וְלֹא יִפּוֹל. גַגּוֹת שֶׁלָּנו שֶׁאֵין מִשְׁתַּמְשִׁין בָּהֶם, פְּטוּרִין. וְאָמְנָם לֹא הַגַּג בִּלְבַד חַיָב בַּמַּעֲקֶה, אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁיֶשׁ בּוֹ סַכָּנָה, שֶׁיִכָּשֵל...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 189:6

ה: בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁאֵרַע לְאֶחָד מֵהֶם שֶׁרַגְלֵי חֲמוֹרוֹ רָעוּעוֹת, אֵין בְּנֵי חֲבוּרָה רַשָּׁאִים לִפָּרֵד עִם חֲמוֹרֵיהֶם וּלְהַנִּיחוֹ לְבַדּוֹ בַדָּרֶך. אֲבָל אִם נָפַל חֲמוֹרוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל עוֹד לֵילֵךְ כְּלָל, רַשָּׁאִים לִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, וְאֵין צְרִיכִין לְהִתְעַכֵּב בִּשְׁבִילוֹ יוֹתֵר מִדָּי. וְכֵן בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁנּוֹסְעִין בַּעֲגָלוֹת, וְאֵרַע לְאֶחָד מֵהֶם אֵיזֶה קִלְקוּל, שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁהוֹת מְעַט לְתַקֵן, אֵין חֲבֵרָיו רַשָּׁאִים לִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, אֶלָּא אִם כֵּן צָרִיךְ...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 189:5

ה: כְּתִיב, “כִּֽי־תִרְאֶ֞ה חֲמ֣וֹר שֹׂנַאֲךָ֗ רֹבֵץ֙ תַּ֣חַת מַשָּׂא֔וֹ” וְגוֹ’, שׂוֹנֵא זֶה לֹא מֵהַגּוֹיִם הוּא, – שֶׁהֲרֵי אֵינָם בְּמִצְוַת טְעִינָה וּפְרִיקָה, אֶלָּא מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִים, אֶלָּא מִיִשְׂרָאֵל. וְהֵיאַךְ יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שׂוֹנֵא לְ יִשְׂרָאֵל, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר, “לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ”. אָמְרוּ חֲכָמִים, כְּגוֹן שֶׁהוּא לְבַדּוֹ רָאָהוּ שֶׁעָבַר עֲבֵרָה, וְהִתְרָה בוֹ וְלֹא חָזַר, הֲרֵי מְצֻוֶּה לִשְׂנֹאתוֹ עַד שֶׁיַעֲשֶה תְשׁוּבָה וְיָשׁוּב מֵרִשְׁעָתוֹ. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁעֲדַיִן...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 189:4

ד: בֶּהֱמַת גוֹי, אִם הָיָה הַגּוֹי מְחַמֵּר אַחַר בְּהֶמְתּוֹ, בֵּין ֹשֶהַמַּשָׂא הוּא שֶׁל ישְׂרָאֵל בֵּין שֶׁהוּא ֹשֶל גּוֹי, אֵינוֹ חַיָב, רַק לִפְרֹק, מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי-חַיִים, וְיָכוֹל לְקַבֵּל שָׂכָר עַל זֶה. אֲבָל לִטְעֹן, אֵינוֹ חַיָב כְּלָל, רַק אִי אִיכָּא מִשּׁוּם אֵיבָה. וְאִם אֵין שָׁם גּוֹי, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל מְחַמֵּר אַחַר הַבְּהֵמָה, חַיָב גַּם כֵּן לִטְעֹן מִשּׁוּם צַעַר הַיִשְׂרָאֵל. וְכֵן בֶּהֶמַת יִשְׂרָאֵל וְהַמַּשָּׂא...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 189:2-3

ב: פָּרַק וְטָעַן וְחָזַר וְנָפַל, חַיָב לִפְרֹק וְלִטְעֹן פַּעַם אַחֶרֶת, וַאֲפִלּוּ מֵאָה פְעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר, עָזֹב תַּעֲזֹב, הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לֵילֵךְ עִמּוֹ עַד פַּרְסָה, שֶׁמָּא יִצְטָרֵךְ לוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן אוֹמֵר לוֹ בַּעַל הַמַּשָּׂא, אֵינִי צָרִיךְ לָךְ If he unburdened and loaded [the animal] and it fell again, he is obligated to unburden and load it another time, even...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 189:1

סִימָן קפט – הִלְכוֹת פְּרִיקָה וּטְעִינָה 189: Laws of Loading and Unloading Animals א: מִי שֶׁפָּגַע בַּחֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ וּבְהֶמְתּוֹ רוֹבֶצֶת תַּחַת מַשָּׂאָהּ, בֵּין שֶׁהָיָה עָלֶיהָ מַשָּׂא הָרָאוּי לָהּ, בֵּין שֶׁהָיָה עָלֶיהָ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁרָאוּי לָהּ, הֲרֵי זֶה מְצֻוֶה לְסַיְעוֹ לִפְרֹק מֵעָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר, “עָזֹ֥ב תַּעֲזֹ֖ב עִמּֽוֹ”. וּלְאַחַר שֶׁפָּרַק, לֹא יַנִּיחַ אֶת חֲבֵרוֹ בְּצַעַר וְיֵלֵךְ לוֹ, אֶלָּא יַעֲזוֹר לוֹ לַחֲזוֹר וְלִטְעוֹן עָלֶיהָ,...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 188:5

ה: כְּשֶׁבָּא לְהַחֲזִיר אֶת הַפִּקָּדוֹן, לֹא יַחֲזִירֶנּוּ לְאֶחָד מִּבְּנֵי בֵיתוֹ ֹשֶל הַמַּפְקִיד שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. וְכֵן כְּשֶׁבָּא לְהַחֲזִיר לוֹ אֵיזֶה חֵפֶץ שֶׁהִשְׁאִיל לוֹ אוֹ לִפְרֹעַ חוֹבוֹ. אֲבָל יָכוֹל לְהַחֲזִיר לְאִשְׁתּוֹ, כִּי מִן הַסְּתָם הִיא נוֹשֵׂאת וְנוֹתֶנֶת בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְהַבַּעַל מַפְקִיד כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיָדָהּ When he comes to return the desposit, he should give it to someone of the depositor’s household...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 188:3-4

ג: חַיָב לִשְׁמֹר אֶת הַפִּקָּדוֹן בְּאֹפֶן הַיוֹתֵר טוֹב כְּפִי הַדֶּרֶךְ לִשְׁמֹר חֲפָצִים כָּאֵלּוּ. וַאֲפִלּוּ אִם הוּא אֵינוֹ מְדַקְדֵק כָּל כָּךְ בִּשְׁמִירַת חֲפָצִים שֶׁלּוֹ בַּפִּקָּדוֹן, חַיָב לְדַקְדֵּק יוֹתֵר One is obligated to guard the deposit in a manner that is better than he would guard his own property. And even if he isn’t all that careful with the guarding of his...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 188:1-2

סִימָן קפח – הִלְכוֹת פִּקָּדוֹן 188: Laws of Deposits א: הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל חֲבֵרוֹ, עַתָּה בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁכָּל עֲסָקֵינוּ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וְהַכֹּל צְרִיכִין לְמָעוֹת, מִן הַסְּתָם נִתְרַצָּה הַמַּפְקִיד, שֶׁהַנִּפְקָד יוֹצִיאֵן כְּשֶׁיִצְטָרֵךְ. וְלָכֵן מֻתָּר לוֹ לְהוֹצִיאָן, וַהֲרֵי הֵן אֶצְלוֹ כְּמוֹ מִלְוָה, אֶלָּא אִם כֵּן גִּלָּה הַמַּפְקִיד דַּעְתּוֹ שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ בְּכָךְ, כְּגוֹן שֶׁחֲתָמָן אוֹ קְשָרָן בְּקֶשֶׁר מְשֻׁנֶּה, אָז אֵין הַנִּפְקָד רַשַּׁאי לְהוֹצִיאָן...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 187:3-5

ג: כָּל הַמּוֹצֵא אֲבֵדָה, בֵּין שֶׁיֵשׁ בָּהּ סִימָן בֵּין שֶׁאֵין בָּהּ סִימָן, אִם מְצָאָהּ דֶּרֶךְ הַנָּחָה, כְּגוֹן טַלִּית וְקַרְדֹּם בְּצַד הַגָּדֵר, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם הִנִּיחָם שָׁם בְּכַוָּנָה אוֹ אִבְּדָם ֹשָם, אָסוּר לִגַּע בָּהֶם Anyone who finds a lost item,whether it has an [identifying] sign or whether it has no sign, if he found it in a manner in which...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 187:1-2

סִימָן קפז – הִלְכוֹת אֲבֵדָה וּמְצִיאָה 186: Laws of Lost and Found Items א: הָרוֹאֶה אֲבֵדַת יִשְׂרָאֵל, חַיָב לִטַּפֵּל בָּהּ לַהֲשִׁיבָהּ לִבְעָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר, “הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם”. וְכֵן כָּל מָמוֹן שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁאָדָם יָכוֹל לְהַצִּיל ֹשֶלֹּא יֹּאבַד, חַיָב לְהַצִּיל, וְהוּא בִּכְלַל הֲשָׁבַת אֲבֵדָה Someone who sees something lost by a Jew, he is obligated to busy himself with it to return it...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 186

סִימָן קפו – הִלְכוֹת אֲבֵדָה וּמְצִיאָה 186: Laws of “You Shall Not Muzzle” א: כָּל הַמּוֹנֵעַ אֶת הַבְּהֵמָה מִלֶּאֱכֹל בִּשְׁעַת מְלַאכְתָּהּ, לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר, “לֹֽא־תַחְסֹ֥ם שׁ֖וֹר בְּדִישֽׁוֹ׃. אֶחָד שׁוֹר וְאֶחָד כָּל מִינֵי בְהֵמָה וְחַיָה, בֵּין טְמֵאִים בֵּין טְהוֹרִים, וְאֶחָד הַדִּישָׁה וְאֶחָד כָּל שְׁאָר מְלָאכוֹת ֹשֶל גִּדּוּלֵי קַרְקַע. וְלֹא נֶאֱמַר שׁוֹר בְּדִישׁוֹ, אֶלָא בַּהֹוֶה. וַאֲפִלּוּ חֲסָמָהּ בְּקוֹל, דְהַיְנוּ שֶׁצָּעַק עָלֶיהָ וְעַל יְדֵי...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 165:13-14

Yesterday’s halakhah made me aware of this short snippet of laws about teachers that deal with interpersonal halakhah. יב: הַמְלַמֵּד, צָרִיךְ לֵישֵׁב וּלְלַמֵּד אֶת הַתִּינוֹקוֹת כָּל הַיּוֹם וּקְצָת מִן הַלַּיְלָה, כְּדֵי לְחַנְּכָם לִלְמֹד בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה. וְלֹא יְבַטְּלוּ הַתִּינוֹקוֹת כְּלָל, חוּץ מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְעֶרֶב יוֹם-טוֹב בְּסוֹף הַיוֹם. אֵין מְבַטְּלִין אֶת הַתִּינוֹקוֹת אֲפִלוּ לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ A teacher must sit and instruct...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 185:6

ו: כְּדֶרֶךְ שֶׁבַּעַל-הַבַּיִת מֻזְהָר שֶׁלֹּא לִגְזֹל שְׂכַר הֶעָנִי וְלֹא לְאַחֲרוֹ, כָּךְ הֶעָנִי מֻזְהָר שֶׁלֹא יִבָּטֵל מִמְּלֶאכֶת בַּעַל הַבָּיִת. וְחַיָב לַעֲבוֹד בְּכָל כֹּחוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם, “כִּ֚י בְּכָל־כֹּחִ֔י עָבַ֖דְתִּי אֶת־אֲבִיכֶֽן”. לְפִיכָךְ אֵין הַפּוֹעֵל רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַלַּיְלָה וּלְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ בַיּוֹם, – שֶכְּבָר נֶחֱלַשׁ מֵהַלַּיְלָה, וְכֵן אֵינוֹ רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּבְהֶמְתּוֹ בַלַּיְלָה וּלְהַשְׂכִּירָהּ בַּיוֹם. וְאֵין הַפּוֹעֵל רַשַּׁאי לְהַרְעִיב וּלְסַגֵּף...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 185:5

ה: שָׂכִיר שֶׁעָשָׂה מְלָאכָה לְבַעַל-הַבַּיִת וְהִפְסִידָהּ, אֲפִלּוּ בִפְשִׁיעָה, בְּאֹפֶן שֶׁעַל פִּי הַדִין הוּא חַיָב בְּתַשְׁלוּמִין, מִצְוָה עַל בַּעַל-הַבַּיִת לְהִכָּנֵס עִמּוֹ לִפְנִים מִשׁוּרַת הַדִּין וְלִמְחוֹל לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים. וְאִם הַשָׂכִיר עָנִי הוּא וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, מִצְוָה לִתֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ, שֶׁנֶּאֶמַר, וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר. וְזֶה הוּא אֹרַח צַדִּיקִים, לִשְׁמֹר דֶרֶךְ ה’ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לִפְנִים מִשׁוּרַת הַדִּין A...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 185:4

ד: אֵינוֹ עוֹבֵר משּׁוּם בַּל תָּלִין וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ, אֶלָּא אִם כֵּן תְּבָעוֹ הַשָּׂכִיר וְיֶשׁ לוֹ מָעוֹת לִתֵּן לוֹ. אֲבָל אִם לֹא תְבָעוֹ הַשָּׂכִיר, אוֹ שֶׁתְּבָעוֹ וְאֵין לוֹ מָעוֹת, אֵינוֹ עוֹבֵר. וּמִכָּל מָקוֹם מִדַּת חֲסִידוּת הִיא לִלְווֹת וְלִפְרֹעַ לַשָּׂכִיר בִּזְמַנּוֹ, כִּי הוּא עָנִי וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשְׁוֹ. וּמִי שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁלֹּא לִפְרֹעַ לַפּוֹעֲלִים עַד לְאַחַר הַחֶשְׁבּוֹן, אֲפִלּוּ תָבְעוּ מִמֶּנּוּ...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 185:3

ג: וְכֵן אִם נָתַן טַלִיתוֹ לְאֻמָּן לְתַקְּנָהּ בְּקַבְּלָנוּת וֶהֱבִיאָהּ לוֹ בַיוֹם, יֶשׁ לוֹ זְמָן כָּל הַיוֹם בִּלְבָד. הֱבִיאָהּ לוֹ בַלַּיְלָה, יֶשׁ לוֹ זְמָן כָּל הַלַּיְלָה בִּלְבָד. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁהַטַּלִּית בְּיַד הָאֻמָּן, אַף-עַל-פִּי שֶׁנִּגְמְרָה וְכָלְתָה מְלַאכְתָּהּ, אֵין בַּעַל-הַבַּית עוֹבֵר, אֲפִלּוּ הִיא אֵצֶל הָאֻמָּן כַּמָּה יָמִים. וַאֲפִלּוּ הוֹדִיעוֹ שֶׁיָבִיא לוֹ מָעוֹת וְיִטּוֹל אֶת שֶׁלּוֹ, מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ עוֹבֵר Similarly if he...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 185:2

ב: מִצְוָה לָתֵת שְׂכַר פְּעֻלַּת שָׂכִיר בִּזְמַנּוֹ. וְאִם אֵחַר, עוֹבֵר בְּלֹֹא-תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶאֱמַר, בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶׁמֶשׁ. וּכְמוֹ כֵן מִצְוָה לָתֵת שְׂכַר בְּהֵמָה אוֹ כְלִי בִּזְמַנּוֹ. וְאִם אַחֲרוֹ, עוֹבֵר בְּלָאו, שֶנֶּאֱמַר, לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן וְגוֹ’ בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ. וְאֵיזֶהוּ זְמַנּוֹ. אִם כָּלְתָה הַמְּלָאכָה בַּיּוֹם, זְמַנּוֹ כָּל הַיּוֹם. וְאִם עָבַר הַיּוֹם וְלֹא נָתַן לוֹ, עוֹבֵר עַל בְּיוֹמוֹ...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 185:1

סִימָן קפה – הִלְכוֹת שְׁאֵלָה וּשְכִירוּת 185: Laws of Borrowing and Renting א: הַשׁוֹאֵל אוֹ הַשּׂוֹכֵר בְּהֵמָה אוֹ מִטַּלְטְלִין מֵחֲבֵרוֹ, אֵינוֹ רַשַּׁאי, לֹא לְהַשְׁאִילָם וְלֹֹא לְהַשְׂכִּירָם לְאַחֵר שֶׁלֹּא מִדַּעַת בְּעָלִים. אֲפִלּוּ סְפָרִים שֶׁיֵשׁ מִצְוָה בְּהַשְׁאָלָתָן, אֵין אוֹמְרִים, מִן הַסְּתָם נִיחָא לַבְּעָלִים שֶׁתֵּעָשֶׂה מִצְוָה בְּמָמוֹנָם, כִּי שֶׁמָּא אֵין רְצוֹנָם שֶׁיְהֵא דָבָר שֶׁלָּהֶם בְּיַד אַחֵר שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן בְּעֵינֵיהֶם. אֲבָל מֻתָּר לַשּׁוֹאֵל סֵפֶר לְהַנִּיחַ...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 184:11

יא: מְעֻבֶּרֶת ֹשֶהִיא מַקְשָה לֵילֵד, כָּל זְמַן שֶהָעֻבָּר בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ, מֻתָּרִין לְחַתְּכוֹ בֵּין בְסַם בֵּין בְּיָד, שֶׁכֹּל שֶׁלֹּא יָצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, אֵין שֵם נֶפֶשׁ עָלָיו. וּבִשְׁבִיל לְהַצִּיל אֶת הָאֵם, מֻתָּרִין לְחַתְּכוֹ, מִֹשּוּם דַּהֲוֵי לֵהּ כְּמוֹ רוֹדֵף אַחַר חֲבֵרוֹ לְהָרְגוֹ. אֲבָל כְּשֶׁהוֹצִיא רֹאשׁוֹ, אֵין נוֹגְעִין בּוֹ, שֶׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ, וְזֶהוּ טִבְעוֹ ֹשֶל עוֹלָם  A pregnant woman who is difficulty...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 184:10

י:נוֹהֲגִין שֶׁשִּׁבְעָה טוֹבֵי הָעִיר דָּנִין דִינֵי קְנָסוֹת, כְּגוֹן עַל חֲבָלוֹת וְחֵרוּפִים וְכַדּוֹמֶה, וְאֵין לָהֶם לַעֲשׂוֹת דָּבָר בְּלִי בֵית-דִּין, כִּי יֵשׁ בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ הַרְבֵּה חִלוּקֵי דִינִים, וְאֵין לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר מִן הָרָאוּי עַל פִּי הַדָּת, וְאַל יְהִי קַל בְּעֵינֵיהֶם כְּבוֹד הַבְּרִיוֹת The custom is that the seven who organize the city [shiv’ah tuv’ei ha’ir — loosely: city elders] judge cases of fines,...