Yearly Archive: 2010

1

How Does Prayer Influence?

As a memorial to R’ Mordechai Eliyahuzt”l, here is a translation of the introduction to his siddur, “Sefatei Tiftach”: How Does Prayer Influence? One must read well the verses that speak about the creation of man in order to understand man’s mission in this world: כו וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכָל־הָאָ֔רֶץ וּבְכָל־הָרֶ֖מֶשׂ...

4

The Pashkevil To End All Pashkevilin

R’ Yaakov Haber put this up at his blog, and I think it SO warrants further distribution, I’m mentioning it here. To quote: … [E]veryday there were posters about how, in the opinion of the poster maker, various rabbis, organizations or publications, created existential threats to the Jewish community. There are also pashkevil about the dangers of attending public concerts....

3

The Time of the Ivrim

Note this map of Israel, as it was divided into the territories for the various shevatim: There are two things odd about the south-west corner of the map. First, the Gaza Strip is not included, and second, the tribe of Shim’on lives in an island within Yehudah’s land. These two are connected. Shim’on never succeeded in conquering its promised portion...

0

Two Ideals

(Split off from last week’s post “Shavuos Reading” because I thought of a number of points I wanted to add.) Rabbi Lord Jonathan Sacks, in the Naso 5770 issue of his weekly Parashah Sheet “Covenant and Conversation” discusses what appears to be a contradiction in the Rambam. In Hilkhos Dei’os 3:1, the Rambam writes: שֶׁמֶּא יֹאמַר אָדָם, הוֹאִיל וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד...

1

Shavuos Reading

I just wanted to share some of what I came across this Shavuos… 1- From YU’s “Shavuos-to-Go”, R’ Mordechai Torczyner writes about the connection between Shavuos and chessed. Often cited is the idea that Rus, a book about chessed, is read on Shavuos to highlight this connection. R’ Torczyner opens with a different point of connection: [A] midrash describing the...

4

Yom Yerushalayim

“זְכֹ֤ר ה’֨ ׀ לִבְנֵ֬י אֱד֗וֹם אֵת֮ י֤וֹם יְֽרוּשָׁ֫לִָ֥ם …— Hashem, remind the children of Edom of the Day of Jerusalem…” – Tehillim 137:7 It seems odd to me, but this is the oldest source for the idiom which the Chief Rabbinate of Israel took as the name of the holiday. But what is Yom Yerushalayim? The name of the city...

0

Building Anew

65 years before was the holocaust — one third of our people killed. When we left Egypt, we were led through the desert by a pillar of fire by day, and a pillar of smoke by night. When we made camp, the pillar moved to the Qodesh haQadashim in the Mishkan, the Holy of Holies in the Tabernacle. Now, a...

0

Backgammon

The following is probably fiction, but is certainly possible. Picture a salt truck in February 2008, running down a Manhattan street, its mechanism scattering salt behind it. One particular piece of salt is sprayed out of the back of the truck, balances on a pebble embedded in the asphalt for a moment… … and falls to the left. There it...

0

Because they did not serve…

In response to my previous post, Shmuel commented: “They learned facts from their rabbeim, but without spending the time that comes from watching them live, they didn’t learn attitude.” That statement alone is worth its own post, or many, for that matter… So, a little more elaboration. Here’s the section we’re discussing: Qabbalistically, Beis Shammai is described as embodying the...

0

Yom haAtzmaut

A short but very appropriate quote from today’s Yerushalmi Daf Yomi: ר הושעיא: רומס הייתי זיתים עם רבי חייא הגדול. ואמר לי, “כל זית שאת יכול לפשוט ידך וליטלו, אינו שכחה.” א”ר יוחנן, “מכיון שעבר עליו ושכחו הרי הוא שכחה.” Rabbi Hoshiah: Once I was picking olives with Rabbi Chiyya the Great. He said to me, “Any olive that you...

2

Reality vs. Potential

משנה אלו דברים שבין בית שמאי ובית הלל בסעודה בית שמאי אומרים מברך על היום ואח”כ מברך על היין וב”ה אומרים מברך על היין ואח”כ מברך על היום: Mishnah: These are the things which separate Beis Shammai and Beis Hillel with [respect to the laws of] a meal. Beis Shammai say: [In Qiddush] bless the day [i.e. make the berakhah...

0

Wisdom from Eeyore

The month that starts today, אִייָר‎ or אִיָּר, borrows its name (as do all the months) from those of Babylonia, in commemoration of our exile there — and our redemption from it. In Akkadian, the month name is “Ayyaru”, meaning “blossom” — logical enough for this time of year. But that brings to mind a piece of wisdom from an...

0

Light of Creation

רבי לוי בשם רבי בזירה שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה שנבראת ביום הראשון. שתים עשרה בערב שבת ושתים עשרה בליל שבת ושתים עשרה בשבת. והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו כיון שלא פסקה האור התחיל כל העולם כולו משורר שנאמר (איוב לז) תחת כל השמים ישרהו למי שאורו על כנפות הארץ. כיון שיצאת שבת התחיל משמש...

4

WWRALD?

Today, the 9th of Nissan, is R’ Aryeh Levin’s 41st yahrzeit. A man who was called “The Tzadiq of Yerushalayim” at a time when Yerushalayim held such greats as Rav Kook, R’ Yosef Chaim Sonnenfeld, R’ Zundel Salant, Rav Zvi Pesach Frank… “The Father of the Prisoners”. Every Shabbos and Yom Tov, from 1927 until frailty overtook him nearly 40...

3

The Structure of Maggid

I recently reworked and expanded an older piece on the structure of the Seder as a whole, and why it comes in fifteen steps grouped by the cups of wine into four. This section is also a rewrite, reflecting parallel changes to Maggid in particular. Within our framework, Maggid is the substance of the second cup of the seder. It...

2

Dai- Dai- Einu…

Chassidim have a tendency of finding lessons in Jewish practices on the basis that “if they are not prophets, they are the ‘children of prophets’”. (“Children of prophets” is an idiom in Tanakh for those studying for prophecy.) Along those lines… I don’t know about the rest of you, but I lack the patience to sing the entire Dayeinu, all...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 190:3

ג: כְּשֵׁם שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר בְּגוּפוֹ שֶׁלֹּא לְאַבְּדוֹ וְשֶׁלֹּא לְקַלְקְלוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַזִּיקוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, “הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֩ וּשְׁמֹ֨ר נַפְשְׁךָ֜ מְאֹ֗ד”, כָּךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּמָמוֹנוֹ שֶׁלֹּא לְאַבְּדוֹ וְשֶׁלֹּא לְקַלְקְלוֹ וְשֶׁלֹּא לְהַזִּיקוֹ. וְכָל הַמְשַּׁבֵּר כְּלִי, אוֹ קוֹרֵעַ בֶּגֶד, אוֹ מְאַבֵּד מַאֲכָל אוֹ מַשְׁקֶה אוֹ מְמָאֲסָם, אוֹ זוֹרֵק מָעוֹת לְאִבּוּד, וְכֵן הַמְקַלְקֵל שְׁאָר כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיֵהָנוּ בוֹ בְּנֵי אָדָם, עוֹבֵר בְּלֹא-תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר,...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 190:2

ב: וְכֵן כָּל מִכְשׁוֹל שֶׁיֶשׁ בּוֹ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, מִצְוַת-עֲשֵׂה לַהֲסִירוֹ וּלְהִשָׁמֵר מִמֶּנּוּ וּלְהִזָּהֵר בַּדָּבָר יָפֶה, שֶׁנֶּאֱמַר, “הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֩ וּשְׁמֹ֨ר נַפְשְׁךָ֜ מְאֹ֗ד”. וְאִם הִנִּיחַ וְלֹא הֵסִיר אֶת הַמִּכְשׁוֹלִים הַמְבִיאִים לִידֵי סַכָּנָה, בִּטֵּל מִצְוַת-עֲשֵׂה וְעָבַר בְּ“וְלֹֽא־תָשִׂ֤ים דָּמִים֙”., כְּגוֹן אִם סֻלָּם רָעוּעַ עוֹמֵד בְּבֵיתוֹ וַחֲצֵרוֹ, וְכֵן הַמְגַדֵּל כֶּלֶב רָע Similarly, any stumbling block [or danger in general] that has some risk to lives,...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 190:1

סִימָן קצ – הִלְכוֹת [מַעֲקֶה] שְמִירַת הַגּוּף וּבַל תַּשְחִית 190: Laws of [Railings,] Personal Care, and Not Wasting א:מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת מַעֲקֶה לְגַגּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, “וְעָשִׂ֥יתָ מַעֲקֶ֖ה לְגַגֶּ֑ךָ”. גֹּבַהּ הַמַּעֲקֶה אֵינוֹ פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, וִיהֵא חָזָק כְּדֵי שֶׁיִשָׁעֵן אָדָם עָלָיו וְלֹא יִפּוֹל. גַגּוֹת שֶׁלָּנו שֶׁאֵין מִשְׁתַּמְשִׁין בָּהֶם, פְּטוּרִין. וְאָמְנָם לֹא הַגַּג בִּלְבַד חַיָב בַּמַּעֲקֶה, אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁיֶשׁ בּוֹ סַכָּנָה, שֶׁיִכָּשֵל...

0

Two Tzadiqim on Loving the Evildoer

I found the following on a web site called “Two Tzaddiks: The Teachings of Rebbe Pinchas of Koretz and His Disciple, Rebbe Raphael of Bershad”: “In his teachings, R. Pinchas preached universal love, even love of the most sinful people in humanity, because only such love can hasten the coming of the Redeemer”. (Ideas and Ideals of the Hassidim, by...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 189:6

ה: בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁאֵרַע לְאֶחָד מֵהֶם שֶׁרַגְלֵי חֲמוֹרוֹ רָעוּעוֹת, אֵין בְּנֵי חֲבוּרָה רַשָּׁאִים לִפָּרֵד עִם חֲמוֹרֵיהֶם וּלְהַנִּיחוֹ לְבַדּוֹ בַדָּרֶך. אֲבָל אִם נָפַל חֲמוֹרוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל עוֹד לֵילֵךְ כְּלָל, רַשָּׁאִים לִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, וְאֵין צְרִיכִין לְהִתְעַכֵּב בִּשְׁבִילוֹ יוֹתֵר מִדָּי. וְכֵן בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁנּוֹסְעִין בַּעֲגָלוֹת, וְאֵרַע לְאֶחָד מֵהֶם אֵיזֶה קִלְקוּל, שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁהוֹת מְעַט לְתַקֵן, אֵין חֲבֵרָיו רַשָּׁאִים לִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, אֶלָּא אִם כֵּן צָרִיךְ...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 189:5

ה: כְּתִיב, “כִּֽי־תִרְאֶ֞ה חֲמ֣וֹר שֹׂנַאֲךָ֗ רֹבֵץ֙ תַּ֣חַת מַשָּׂא֔וֹ” וְגוֹ’, שׂוֹנֵא זֶה לֹא מֵהַגּוֹיִם הוּא, – שֶׁהֲרֵי אֵינָם בְּמִצְוַת טְעִינָה וּפְרִיקָה, אֶלָּא מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִים, אֶלָּא מִיִשְׂרָאֵל. וְהֵיאַךְ יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שׂוֹנֵא לְ יִשְׂרָאֵל, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר, “לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ”. אָמְרוּ חֲכָמִים, כְּגוֹן שֶׁהוּא לְבַדּוֹ רָאָהוּ שֶׁעָבַר עֲבֵרָה, וְהִתְרָה בוֹ וְלֹא חָזַר, הֲרֵי מְצֻוֶּה לִשְׂנֹאתוֹ עַד שֶׁיַעֲשֶה תְשׁוּבָה וְיָשׁוּב מֵרִשְׁעָתוֹ. וְאַף-עַל-פִּי שֶׁעֲדַיִן...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 189:4

ד: בֶּהֱמַת גוֹי, אִם הָיָה הַגּוֹי מְחַמֵּר אַחַר בְּהֶמְתּוֹ, בֵּין ֹשֶהַמַּשָׂא הוּא שֶׁל ישְׂרָאֵל בֵּין שֶׁהוּא ֹשֶל גּוֹי, אֵינוֹ חַיָב, רַק לִפְרֹק, מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי-חַיִים, וְיָכוֹל לְקַבֵּל שָׂכָר עַל זֶה. אֲבָל לִטְעֹן, אֵינוֹ חַיָב כְּלָל, רַק אִי אִיכָּא מִשּׁוּם אֵיבָה. וְאִם אֵין שָׁם גּוֹי, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל מְחַמֵּר אַחַר הַבְּהֵמָה, חַיָב גַּם כֵּן לִטְעֹן מִשּׁוּם צַעַר הַיִשְׂרָאֵל. וְכֵן בֶּהֶמַת יִשְׂרָאֵל וְהַמַּשָּׂא...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 189:2-3

ב: פָּרַק וְטָעַן וְחָזַר וְנָפַל, חַיָב לִפְרֹק וְלִטְעֹן פַּעַם אַחֶרֶת, וַאֲפִלּוּ מֵאָה פְעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר, עָזֹב תַּעֲזֹב, הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לֵילֵךְ עִמּוֹ עַד פַּרְסָה, שֶׁמָּא יִצְטָרֵךְ לוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן אוֹמֵר לוֹ בַּעַל הַמַּשָּׂא, אֵינִי צָרִיךְ לָךְ If he unburdened and loaded [the animal] and it fell again, he is obligated to unburden and load it another time, even...

1

Olei haGardom

The Keneset will be holding a special commemoration today for the 13 “olei hagardom”, those who went up to the noose, hanged during the British occupation: Eliyahu Hakim, Eliyahu Beit-Zuri, Mordechai Alkachai, Yechiel Drezner, Eliezer Kashani, Meir Feinstein, Moshe Barazani, Yaakov Weis, Avshalom Haviv, Meir Nakar and Mordechai Schwartz. All but the last, members of Etzel (Irgun Tzeva’i Le’umi —...