Monthly Archive: י״ג בכסלו תש״ע – November 30, 2009

1

Qitzur Shulchan Arukh – 180:2

ב: שְׁבִיעִית, מְשַׁמֶּטֶת כָּל מִלְוֶה, בֵּין מִלְוֶה עַל-פֶּה, בֵּין מִלְוֶה בִּשְׁטָר, וַאֲפִלּוּ יֶשׁ בּוֹ אַחֲרָיוּת נְכָסִים. וּמִי שֶׁנָּתַן לַחֲבֵרוֹ מָעוֹת בְּתוֹרַת עִסְקָא, שֶׁהַדִּין הוּא ֹשֶחֶצְיָן מִלְוֶה וְחֶצְיָן פִּקָּדוֹן, הַחֵצִי שֶׁהוּא מִלְוֶה מְשַׁמֵּט, וְהַחֵצִי שֶׁהוּא פִקָּדוֹן אֵינוֹ מְשַׁמֵּט The seventh year lays to rest every loan, whether loaned orally, whether loaned with a contract, and even if it is an item...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 180:1

סִימָן קפ – הִלְכוֹת טוֹעֵן וְנִטְעָן וְעֵדוּת 181: Laws of Shemittah of Money א: הַסְכָּמַת רֹב הַפּוֹסְקִים דִּשְׁמִטַּת כְּסָפִים נוֹהֶגֶת גַּם בַּזְּמַן הַזֶּה, וַאֲפִלּוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ. וְהָעוֹלָם נָהֲגוּ לְהָקֵל. וּכְבָר הִרְעִישׁוּ עַל זֹאת גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּקְצָת מֵהֶם טָרְחוּ לְלַמֵּד זְכוּת עַל הַמִּנְהָג שֶׁסּוֹמְכִין עַל קְצָת מְקִלִין. אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה לְדַקְדֵּק בַּמִּצְוֹת, בְּוַדַּאי מְחֻיָב לַעֲשׂוֹת כְּדַעַת רֹב הַפּוֹסְקִים זִכְרוֹנָם...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 179:15

טו: לֹוֶה ֹשֶבָּא לִפְרוֹעַ לַמַּלְוֶה עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, מִיָד כְּשֶׁמָּסַר אֶת הַמָּעוֹת לִידֵי הַשָּׁלִיחַ, זָכָה הַשָּׁלִיחַ בַּמָּעוֹת עֲבוּר הַמַּלְוֶה, וּכְשֶׁהַלֹּוֶה מִתְחָרֵט וְרוֹצֶה לְקַחְתָּן מִיַּד הַשָׁלִיחַ וְשְׁיִפְרַע לוֹ אַחַר כָּךְ, אָסוּר מִשּׁוּם דַּהֲוֵי לֵהּ שֶׁלֹּא מִדַּעַת, וְגַם עַל הַשָּׁלִיחַ יֵֹש אִסּוּר לְהַחֲזִירָן לַלֹּוֶה A borrower who came to repay the lender via a messenger, as soon as he gives the money...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 179:13-14

יג: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן, שֶׁאִם לֹא יִפְרָעֶנּוּ לִזְמַן פְּלוֹנִי, יְהֵא הַמַּשְׁכּוֹן חָלוּט לוֹ, יִזָּהֵר לוֹמַר לוֹ בִּשְׁעַת הַלְוָאָה, אִם לֹא תִפְדֶה אוֹתוֹ עַד זְמַן פְּלוּנִי, יְהֵא קָנוּי לִי מֵעַכְשָׁו Someone who lends his friend money on a collateral such that if he does not pay it in a certain time, the collateral would b, he should be careful...

3

Rights, Duties and Covenants

אמר רבא: כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו Rava said: Whomever is “maavir al midosav“, they [the heavenly court] passes [ma’avirin] over all his sins for him. — Shabbos 17b What is this “maavir al midosav“? As we saw earlier: The first definition will look at is provided by Rashi (ad loc). It’s one who does not...

2

Watering our Weeds

The following post (originally written Feb 2009) was greatly expanded into “Watering our Weeds” (MS Word, PDF), an essay in Daas Torah: Child and Domestic Abuse vol. I (pp. 220-233), a book by R’ Dr Daniel Eidensohn with the assistance of Dr Baruch Shulem. In the full version, I further develop the argument that the evidence of our community’s state...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 179:12

יב: כְּמוֹ ֹשֶצָּרִיךְ לִזָּהֵר בִּשְׁמִירַת פִּקָּדוֹן, כָּךְ צָרִיךְ לִזָּהֵר בִּשְׁמִירַת הַמַּשְׁכּוֹן בְּיוֹתֵר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמוֹ שׁוֹמֵר שָׂכָר עַל הַמַּשְׁכּוֹן. וּכְשֵׁם שֶׁהַנִּפְקָד אֵינוֹ רַשַׁאי לִמְסֹר אֶת הַפִּקָּדוֹן לְאַחֵר לְשָׁמְרוֹ, כְּמוֹ ֹשֶׁיִתְבָּאֵר בְּסִימָן קפח, כָּךְ אֵין הַמַּלְוֶה רַשַּׁאי לְהַפְקִיד אֶת הַמַֹּשְׁכּוֹן בְּיַד אַחֵר אוֹ לְמַשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעַת הַבְּעָלִים Just as one has to be careful in guarding something you were charged with,...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 179:10-11

י: מִי שֶׁיֵשׁ לוֹ ֹשְטַר-חוֹב עַל חֲבֵרוֹ, וְהַשְׁטָר בָּלָה וְהוֹלֵך לְהִמָּחֵק, יָבוֹא לִבֵית-דִּין וְיַעֲשׂוּ לוֹ קִיּוּם Someone who has a debt contract [i.e. an IOU] on his friend, and the contract is fading and heading toward erasure, he should go to court and they will make him a permanent one. יא: אָסוּר לְהַשְׁהוֹת שְׁטָר פָּרוּעַ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, וְאַל־תַּשְׁכֵּ֖ן בְּאֹהָלֶ֣יךָ...

1

Special Souls

The following speech was given by my son Izzy (ישראל זרחיה) at the party we made to celebrate his becoming a bar mitzvah: It says in this morning’s parashah [Toledos], “וַיְהִי֙ כִּֽי־זָקֵ֣ן יִצְחָ֔ק וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵרְאֹ֑ת – and it was when Yitzchak got old, and his eyes weakened so that he could not see…” There is a famous medrash about how Yitzchak became blind. Bereishis...

0

E-lokai Neshmah, redux

In an earlier post, I extrapolated from a point made by R’ YG Bechhofer, contrasting Pinocchio with Adam haRishon to give a perspective on the yeitzer hara vs. the yeitzer hatov. I wrote: Until Adam ate the fruit, he consisted of free will and internalized yeitzer hatov (inclination to do good). He had no yeitzer hara; the inclination to do...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 179:8-9

ח: אִם רוֹצֶה הַמַּלְוֶה לָקַחַת מַשְִׁכּוֹן מִן הַלֹּוֶה ֹשֶלֹּא בִּשְׁעַת הַלְוָאָה אֶלָּא אַחַר כָּךְ, לֹא יַעֲשֶׂה כִּי אִם עַל פִּי בֵּית-דִין If the lender wants to take collateral not at the time of lending, but later than that, he should not do so except as instructed by a court. ט: לְעוֹלָם יַרְחִיק אָדָם אֶת עַצְמוֹ מִן הָעֲרֵבוּת וּמִן הַפִּקְדוֹנוֹת בְּכָל...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 179:7

ז: הַמֲּלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן, צָרִיךְ לִזָּהֵר ֹשֶלֹֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמוֹ רִבִּית. וְאִם הִלְוָה לְעָנִי עַל מָרָא וְקַרְדֹּם וְכַיוֹצֵא בוֹ, שֶׁשְׂכָרוֹ מְרֻבָּה וְאֵינוֹ נִפְחָת אֶלָּא מְעַט, יָכוֹל לְהַשְׂכִּירוֹ אַף בְּלִי נְטִילַת רְשׁוּת מֵהַלֹּוֶה, וּלְנַכּוֹת לוֹ דְמֵי הַשְּׂכִירוּת בְּחוֹבוֹ, דְמִסְּתָמָא נִיחָא לֵהּ לַלֹּוֶה בְּכָךְ. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, דְּדַוְקָא לַאֲחֵרִים יָכוֹל לְהַשְׂכִּירוֹ, אֲבָל לֹא לְעַצְמוֹ, שֶלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ דְמִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּחִנָם, רַק...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 179:6

ו: אסור ללוה לקח את ההלואה ולהוציאה שלא לצרך עד שתוכל להאבד ולא ימצא המלוה ממה לגבות, ואפלו אם המלוה הוא עשיר גדול. והעושה כן, נקרא רשע, שנאמר, לוה רשע ולא ישלם. וצוו חכמים, יהי ממון חברך חביב עליך כשלך. וכשהמלוה מכיר את הלוה שהוא בעל מדה זאת שלא להשגיח על ממון אחרים, מוטב שלא להלוות לו, ממה שילוהו ויצטרך...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 179:4-5

ד: אסור לנגש את הלוה כשיודע שאין לו לפרע. ואפלו לעבור לפניו, אסור, מפני שהוא נכלם בראותו למלוה ואין ידו משגת לפרע, ועל זה נאמר, “… לֹא־תִהְיֶ֥ה ל֖וֹ כְּנֹשֶׁ֑ה …” It is prohibited to nag the borrower when you know he has nothing to pay with. Even passing before him is prohibited, because he will be embarrassed when he sees...

1

Qitzur Shulchan Arukh – 179:2-3

ב: אפלו עשיר, אם צריך ללוות, מצוה להלוות לו ולהנותו אף בדברים וליעצו עצה ההוגנת לו Even someone wealthy, if he needs to borrow money, it is a mitzvah to lend to him and give him benefit even with words [such as] giving him advice that is appropriate for him. ג: אסור להלוות בלא עדים ואפלו לתלמיד-חכם, אלא אם כן...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 179:1

We are now skipping ahead to the next siman that discusses fiscal integrity, the discussion of loans without the issue of profit or interest (already discussed in siman 65). סִימָן קעט – הִלְכוֹת הַלְוָאָה 179: Laws of Lending א: מצות עשה להלוות לעניי ישראל, שנאמר, אם כסף תלוה את-עמי את-העני עמך וגו’. ואף-על-גב דכתיב אם, קבלו חכמינו זכרונם לברכה, דאם...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 67:11

יא: אֵיזֶה נְדָרִים יְכוֹלִין הָאָב אוֹ הַבַּעַל לְהָפֵר. דַּוְקָא דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ, כְּגוֹן רְחִיצָה, קִשּׁוּט, כִּחוּל וּפִרְכּוּס, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְהַבַּעַל יָכוֹל לְהָפֵר גַּם דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם עִנּוּי נֶפֶשׁ, אִם הֵן מִן הַדְּבָרִים שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וְגוֹרְמִים אֵיבָה בֵּינֵיהֶם . אֲבָל אֵלּוּ, אֵינָן מֻתָּרִים אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחְתָּיו. וּלְאַחַר שֶׁנִּתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה, אֲסוּרָה בָּהֶן Which nedarim can...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 67:10

י: הָאָב מֵפֵר נִדְרֵי בִּתּוֹ עַד שֶׁתִּתְבַגֵּר, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ לָהּ שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. וְהוּא שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת. וְהַבַּעַל מֵפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ. כֵּיצַד מְפִירִין. אוֹמֵר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, מוּפָר אוֹ בָּטֵל אוֹ שְׁאָר לָשׁוֹן הַמּוֹרָה שֶׁהוּא עוֹקֵר אֶת הַנֶּדֶר מֵעִקָּרוֹ, בֵּין שֶׁאוֹמֵר כֵּן בְּפָנֶיהָ אוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנֶיהָ. אֲבָל לְשׁוֹן הַתָּרָה, לֹא מַהֲנֵי בְּאָב וּבְבַעַל, וְגַם אֵין יְכוֹלִין לְהָפֵר רַק בְּיוֹם שָׁמְעָם. דְּהַיְנוּ...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 67:9

ט: אַף- עַל-פִּי שֶׁלְּעִנְיַן כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אֵין הַבֵּן נַעֲשֶׂה גָּדוֹל עַד שֶׁיִּהְיוּ לוֹ שְׁלֹשׁ- עֶשְׂרֵה וְהֵבִיא שְׂעָרוֹת, וְהַבַּת אֵינָהּ גְּדוֹלָה עַד שֶׁיִּהְיוּ לָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְהֵבִיאָה סִימָנִים, אֲבָל לְעִנְיַן נֶדֶר וּשְׁבוּעָה, יֵשׁ לָהֶם קְדִימָה שָׁנָה אֶחָת. שֶׁהַקָּטֹן בֶּן שְׁתֵּים- עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, וְהַקְּטַנָּה בַּת אַחַת- עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, אֲפִלּוּ לֹא הֵבִיאוּ סִימָנִים, אִם מְבִינִים לְשֵׁם מִי...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 67:8

ח: כֵּיצַד מַתִּירִין אֶת הַנֶּדֶר אוֹ הַשְּׁבוּעָה, הוֹלֵךְ אֵצֶל שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים בְּנֵי- תּוֹרָה, וְאֶחָד מֵהֶם יִהְיֶה בָקִי בְּהִלְכוֹת נְדָרִים, שֶׁיֵּדַע אֵיזֶה נֵדֶר יְכוֹלִין לְהַתִּיר וְאֵיזֶה מֵהֶן אֵינָן יְכוֹלִין לְהַתִּיר, וְאֵיךְ מַתִּירִין, וְהֵם יַתִּירוּ לוֹ. וּמִי שֶׁנָּדַר בַּחֲלוֹם, טוֹב שֶׁיַּתִּירוּ לוֹ עֲשָׂרָה בְּנֵי תוֹרָה How do we unbind/permit the neder or shevu’ah? He goes to three men who are committed to...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 67:7

ז: מִי שֶׁנָּהַג אֵיזֹה חֻמְרָא בִּדְבָרִים הַמֻּתָּרִים מִדִּינָא, מֵחֲמַת סְיָג וּפְרִישׁוּת, כְּגוֹן תַּעֲנִיּוֹת שֶׁבִּימֵי הַסְּלִיחוֹת, אוֹ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹוֹל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן מִשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וָאֵילַךְ, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אֲפִלּוּ לֹא נָהַג כֵּן רַק פַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, אֶלָא שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ לִנְהוֹג כֵּן לְעוֹלָם, אוֹ שֶׁנָּהַג כֵּן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, אַף- עַל- פִּי שֶׁלֹּא הָיָה בְּדַעְתּוֹ לִנְהוֹג כֵּן לְעוֹלָם, וְלֹא הִתְנָה שֶׁיְהֵא בְּלִי נֵדֶר,...

2

Maimonidian Qabbalah – Part II

In the previous installment on this topic, I included long quotes from the Rambam’s to show that his position on how the world came to be has more points in common with Qabbalah than we usually picture it. The Rambam describes creation as the Creator having a thought which has a thought, and so on down a chain until one...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 67:6

ו: אֵין הַנֵּדֶר חָל אֶלָּא אִם הָיָה פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִים . אֲבָל אִם נָדַר בְּטָעוּת, שֶׁלֹּא הָיָה דַּעְתּוֹ כְּמוֹ שֶׁהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו, אוֹ שֶׁהִרְהֵר בְּלִבּוֹ נֶדֶר וְלֹא הוֹצִיאוֹ בִּשְׂפָתָיו, אֵין זֶה נֵדֶר The neder doesn’t come into existence unless his mouth and heart are the same. However, if he made a neder by accident, that his thought wasn’t like what came...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 67:5

ה: מִי שֶׁנּוֹדֵר נְדָרִים כְּדֵי לְתַקֵּן מִדּוֹתָיו, הֲרֵי זֶה זָרִיז וּמְשֻׁבָּח. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁהָיָה זוֹלֵל, וְנָדַר שֶׁלֹּא יֹאכַל בָּשָׂר אֵיזֶה זְמָן, אוֹ שֶׁהָיָה שׁוֹגֶה בְּיַיִן, וְאָסַר עָלָיו אֶת הַיַּיִן וּשְׁאָר מַשְׁקִין הַמְשַׁכְּרִין וְכֵן מִי שֶׁהָיָה מִתְגָּאֶה בְּיָפְיוֹ וְקִבֵּל עָלָיו נְזִירוּת וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, נְדָרִים כָּאֵלּוּ, הֵמָּה עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְעַל אֵלּוּ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. נְדָרִים סְיָג לִפְרִישׁוּת. וּמִכָּל מָקוֹם...

0

Qitzur Shulchan Arukh – 67:4

ד: אִם דַּעְתוֹ לִקְבֹּעַ לוֹ אֵיזֶה לִמּוּד בַּתּוֹרָה אוֹ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מִצְוָה, וְהוּא יָרֵא פֶּן יִתְרַשֵּׁל אַחַר כָּךְ, אוֹ שֶׁהוּא מִתְיָרֵא פֶּן יַסִּיתֵהוּ הַיֵּצֶר לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה אִסּוּר אוֹ לְמָנְעוֹ מִלַּעֲשׂוֹת אֵיזֹה מִצְוָה, מֻתָּר לוֹ לִזְרוּזֵי נַפְשֵׁה בְּנֶדֶר אוֹ בִּשְׁבוּעָה, דְאָמַר רַב, מִנַּיִן שֶׁנִּשְׁבָּעִין לְקַיֵּם אֶת הַמִצְוָה לְזָרֵז אֶת עַצְמוֹ אַף- עַל-פִּי שֶׁהוּא מֻשְׁבָּע וְעוֹמֵד מֵהַר סִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר, נִשְׁבַּעְתִּי וַאֲקַיֵמָה לִשְׁמֹר...